התחזקות רוחנית וקשיים מצד החברה הסובבת

שלום לך,
תחילה הרשי לי לברכך על מאמציך הכנים להתחזק ולהתעלות בקיום תורה ומצוותיה, ולאחל לך שכל ימייך תהיה בך ממידת הצדיקים ההולכים מחיל אל חיל: "וקווי ה' יחליפו כח עלו אבר כנשרים".
את חשה קרועה בין רצונך הטוב לעלות ולהתעלות ברוחניות לבין שאיפתך, הטבעית והמובנת מאליה, להיות חלק מהחברה הקרובה הסובבת אותך, שני הרצונות אינם עולים בקנה אחד מאחר ואת מציינת שהחברה אשר בקירבה את חיה אינה מעודדת ותומכת במגמת ההתחזקות שלך.
לכאורה, לבעיה אשר את מעלה התייחס כבר הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו וכך הם דבריו:
"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם, … וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים."

הרמב"ם לכאורה מכריע באורח חד משמעי שיש להעדיף את ההליכה בדרך טובים גם במחיר ניתוק חברתי קיצוני מאד: "ישב בדד וידום". אלא שכמדומני שגם את תסכימי שקשה למדי להגדיר את חברותיך כ"רשעיות ההולכות בחושך" שהרי את עצמך מציינת שהן דתיות, ועוד לומדות הן באולפנא: מוסד דתי לבנות.
אז מה לעשות? מסתבר שכמו בהרבה תחומים בחיים: לא תמיד הכל הוא או שחור או לבן, פעמים רבות אנו נדרשים להכריע ולהפעיל שיקול דעת במצבים אפורים, אך לכן ריבונו של עולם נתן לנו שכל שהוא צלם אלקים שבקרבנו (לפי הרמב"ם במורה נבוכים) ותמיד ניתן להתייעץ עם מורים והורים (את מציינת שאת באה מבית דתי מסור) או עם חברים מקשיבים…
לכן, בכל מה שנוגע לאיסורים גמורים וברורים מן התורה או מדרבנן – ברור שאל לך לעבור עליהם כדי להישאר בקשר טוב עם החברה. אולם בכל מה שנכנס בגדר התחום "האפור": טיולים, מפגשים בשבתות, פעילויות בסניף – נסי להשתתף ולהשתלב, בלי לוותר על עקרונותיך ולהיפך: נסי את להיות היוזמת, המובילה, זאת שמנסה להעלות את הרמה, להציף רף גבוה יותר מבחינת רמת השיחה, מבחינת זיקה לקודש והכל בידידות ובשמחה מתוך תחושה טובה של השלמה עם עצמך ועם דרכך.
וכך כתב רבי יהודה הלוי בתחילת מאמר שלישי של ספר הכוזרי:
"זאת תורת עובד האלוה משלנו. אין הוא פורש מן העולם, עד שיהיה הוא למשא על העולם והעולם למשא עליו, ואינו מואס בחיים , שהם אחת הטובות שהשפיע האלוה עליו … להפך אוהב הוא את העולם ואת אריכות הימים, שהרי הם המקנים לו את העולם הבא, כי כל מעשה טוב שהוא מוסיף בעולם הזה מעלהו מדרגה בעולם הבא."
בהצלחה רבה ואם יש צורך א תהססי לפנות אלינו שוב או להתקשר
עדיאל, חברים מקשיבים