שלום!
אח שלי התחיל מכינה חדשה..
וזה די קשה לו,בכל פעם שאני מדברת איתו אני נכנסת לדיכאון
אני נורא רוצה לעזור לו..
אני יודעת שתוך זמן קצר הוא כבר יכיר חברים,אבל הזמן הזה..ההתחלה זה מה שקשה..נכון שזה עובר אבל לא ממש מהר.
זה פשוט לוקח זמן כשלא מכירים כמעט אף אחד..איך אוכל לעזור לו?מה אגיד לו?אני משערת שהוא מרגיש לא קשור..
חוץ מזה אני יודעת שבמצבו הייתי מתנהגת אותו הדבר..בשנה הבאה בעזרת ה' אתחיל בשירות לאומי ובודאי אתקל בבעיות אלו-מה אעשה אז כדי לצאת מדכדוך?אני לא מהבנות האלה שיוצרות תוך יום קשרים ארוכים וטובים.
אני חושבת שהפרידה מכל המוכר בעבר היא הדבר הקשה.
אודה לכם על עזרתכם
ועוד בקשה קטנה לסיום-אם אפשר לענות לי רק לאימייל..כי אני לא רוצה שזה יופיע באתר.
תודה רבה!
אני
כותבת יקרה,
את אחות מקסימה, כמה אהבה, כמה מסירות, כמה אכפתיות, מדהים!
"כל ההתחלות קשות" כך המשוררים אומרים, לא?
ואם אני לא טועה אז זה גם צ´ופר מוכר.
יש בזה מן האמת.
יש אנשים שההתחלות קשות בשבילם, כי זו סביבה חדשה, מסגרת חדשה , אנשים אחרים, שום דבר לא מוכר..
זה לא קל.
מה אפשר לעשות?
רק לחכות, לתת לזמן לעבור כי הוא התרופה היחידה המתאימה..
כדי להרגיש קשור צריך זמן, סבלנות ואמונה.
איך אפשר לעזור לו?
להקשיב לו, להיות שם בשבילו כדי שידע שיש אנשים שעוברים איתו את הדרך הלא כ"כ קלה, שיש אנשים שהוא כן קשור אליהם.
לתמוך בו, לתת לו כוחות, להכניס אותו לפורפורציות: שזה זמני וזה חולף וככה מכירים אנשים חדשים ומסגרות חדשות ואוטוטו יהיה לו יותר קל ויותר כיף.
האמת, אין לנו ברירה חייבים להתמודד כי החיים שלנו
מלאים בהתחלות חדשות (לימודים חדשים, צבא שירות, חתונה, עבודה..)וחייבים ללמוד להתמודד עם זה!
ההתחלה החדשה של אחיך דורשת גם כוחות ממך ומכל המשפחה, אבל בשביל זה אתם משפחה!
ותשמחו שיש לכם אחד את השני ושאתם יכולים לתמוך ולאהוב במי שקשה לו יותר.
בעז"ה הוא יעבור את התקופה הקשה והוא יתמודד וככה גם את בשעתך…
התחלות טובות!
מיכל
אני אשמח לשמוע איך הולך,תוכלי לכתוב לכתובתי:
MCHY22@GMAIL.COM