התייחסות לאנשים לא דתיים..

שאלת הגולש

בת 15:שלום חברים מקשיבים!
הרגע ראיתי תשובה על השאלה "איך צריך להתייחס לחילונים?" והיה כתוב שם: "יש להתיחס לאותם אנשים כמסכנים על כך שלא זכו לקבל את החינוך אותו אנו קיבלנו. מה שנראה לנו טבעי וחיוני, נראה לאחרים כזר ומנוכר. אין זו אשמתם, אם היו מקבלים חינוך אחר סביר להניח שלא היו מתנהגים כפי שתארת."
רציתי לשאול, מה עם אנשים שנחשפו לחינוך הדתי והיו בתוך זה?
יש לי אח גדול (בן 20 ) שלמד בישיבה ולפני הצבא הוא בחר שוב להיות בישיבה. בזמןהזה הוא מאוד התחזק ואני בטוחה שהוא חווה חוויות רוחניות… לפני 3 שנים בערך הוא שינה כיוון ועכשיו הוא חילוני אם לא לומר כופר, והוא לא מאמין בה', הוא אמר שאם הוא היה מאמין הוא היה דתי ולא חילוני. אני מכירה אותו ואני בטוחה ב100% שזה לא בא מעצלנות ושיעבוד לגוף. הוא בן-אדם הכי עם ראש על הכתפיים שאני מכירה ויש לו המון ניסיון חיים. הוא בירר את האמת, והחליט שהדרך שלו עכשיו היא הכי נכונה. אני לשמחתי, בניגוד אליו, התחזקתי מאוד בשנה וחצי האחרונות (היו לי המון עליות וירידות אבל זה כבר נושא אחר) ויש לי תמיכה מלאה ועזרה משני רבנים מדהימים… אני בטוחה שזאת הדרך הנכונה, אבל תמיד יש ברקע את אחי, שעבר המון דברים וקשה לי לשלול את הדרך שלו (לכן אני מעדיפה לא לשאול אותו עליה ולשמוע נימוקים)…
חשוב לי לציין שהוא לא מנסה לגרור אותי לדרכו, הוא לא מדבר איתי על זה בכלל, למעט פעמים אחדות שהשיחה שלנו גלשה לזה. אבל אם אני אשאל הוא יספר לי…
אשמח מאוד אם תעזרו לי!
תודה רבה! אתם עושים עבודת קודש!

תשובה

שלום לכותבת היקרה,
ראשית,שאלתך חשובה ואמיתית. יישר כוח על הבירורים שאת עוברת,נראה שיש לך רצון להגיע לתשובות בצורה בוגרת.בקשר לתשובה-אני מניחה שכוונת הכותב היתה לומר שאנו מצטערים שאנשים לא נולדו למציאות של בית דתי ולא קיבלו חינוך לתורה. מפני שיש היום ניתוק גדול של משפחות רבות וריחוק מחיי תורה ועל כך אנו כואבים. נכון הדבר שלא כל מי שנמצא בחינוך דתי-נשאר דתי. צריך הרבה סיעתא דשמיא בעניין.
אני בטוחה שהשינוי של אחיו מעלה שאלות רבות. הדבר קורה עמים רבות כשאנשים שאנו אוהבים ומעריכים מאד פתאום משנים כיוון ואנחנו רוצים לדעת למה הם עשו זאת ומה עמד מאחורי זה. ועדיין-לך יש את הבחירה שלך ואת הדרך שלך,לעשות מה שטוב ואמיתי עבורך.
נכון,את צודקת-יש אנשים שהיו במסגרות דתיות ואחרי שנים עזבו את העולם הדתי. ואו יודעים שיש גם הרבה מקרים הפוכים של אנשים שגדלו בסביבה לא דתית לגמרי והתחזקו,חזרו בתשובה וכו' ובחרו בעולם התורה,על אף שלא התחנכו כך כלל. (כולנו בשאיפה לחזרה בתשובה…) כלומר יש צדדים לכאן ולכאן. אדם יכול להיות בסביבה הכי 'דוסית' ולהתנתק ממנה. ואני מבינה שאחיך היה בסביבה כזו,וכנראה שמשהו בדרך או בדברים שהוא עבר גרם לו לכך.
אין אנו יודעים למה. אולי הוא לא קיבל מענה לשאלות או להתלבטויות שהיה בהם,ייתכן שהצבא חשף אותו לעולם הלא דתי ומשך אותו…אינני יודעת וגם לא נכון שאנסה לדעת. אני מאמינה שבזמן הנכון הוא יוכל לשתף אותך במה שעבר עליו.
רק אוכל לומר שאנשים שעזבו את העולם הדתי,מרגישים הרבה פעמים תיסכול מכך שלא הבינו אותם,או שהראו להם דרך שלא התאימה להם,כפו עליהם דברים שלא התאימו בשלב מסויים ועוד.
הנפש מאד רגישה,והמחנכים מנסים להתאים כל ילד למה שטוב לו,זו משימה קשה,ולפעמים יש ילדים שהמסגרת המסויימת לא טובה להם ובגלל שהם נשארים בה-הם מתוסכלים ומתחילים לא לאהוב את מי שמחנך אותם לתורה. וכך מפתחים אנטי..
כתבת על עצמך שיש לך המון עליות וירידות-זה טבעי לגמרי שכשגדלים יהיו קצת טלטלות ושאלות. לפעמים מרגישים קרובים מאד לה',ולפעמים רחוקים מאד. מחפשים עדיין ובודקים. ושתדעי שגם אנשים מבוגרים יותר יכולים להרגיש לפעמים קרובים ולפעמים רחוקים. עד 120 אנו מנסים להתקרב ומצוא את הדרך הכי נכונה לחיות חיי תורה וקדושה. נכון,שאצל מבוגרים זה כבר יותר יציב ולא מבולבל. בשלב של גיל ההתבגרות יש פעמים רבות טלטלות וחיפוש הדרך שלי.
זה בסדר גמור ומראה שאת חושבת ומתקדמת-זה מצויין.
כתבת גם כן שיש 2 רבנים שאת בקשר איתם. טוב מאד שיש את מי לשאול ועם מי להתייעץ,נצלי את השנים האלו לבירור וקבלה מהם.
ובכלל-כל שאלה שתהיה לך-את יכולה לשאול כאן באתר,או לקרוא,לדבר עם אנשים וכו'.
אשמח לתגובתך,
המון הצלחה ורק טוב!
שבת שלום ומבורך,
עדי
Adigut7@gmail.com

ה בטבת התשסז

קרא עוד..