אני אתחיל עם הרקע עליי.. אני באה מבית מסורתי משתדלים לשמור שבת והכל.. אני עד לפני 6 שנים לא שמרתי שבת וברוך השם התחלתי לשמור לפני 6 שנים ככה לאט לאט התחזקתי הלכתי לשיעורי תורה שיצא וברוך השם ככה למדתי על הדת שמרתי שבת.
מאד רציתי להתלבש צנוע אבל היה לי קשה מאד ולא הצלחתי עד לפני חודשיים.
לפני שנה וחצי הכרתי מישהו והתחלנו לצאת.. היינו ביחד, חיינו ביחד.. הייתה בינינו אהבה גדולה אהבה אמיתית עם נתינה וכבוד אחד לשני ותכננו להתחתן..אך קרה דבר נורא והשם לקח אותו ממני הוא נהרג כתוצאה מתאונה עם טרקטורן, הוא נולד בח' בחודש ונפטר בח' בחודש 25 שנה בדיוק. והוא היה בחור כל כך טוב היו בו כל המידות הכי טובות: צנוע,ביישן, כיבוד אב ואם אין דברים כאלו בדור שלנו לא הייתה לא עין צרה.. השתדל מאד לשמור שבת. אז אני אומרת בחור כל כך טוב למה השם עשה לנו את זה ועוד שהוא תכנן להציע לי נישואים באותו שבוע. זה לא נתפס שדברים כאלו קורים בכלל. אתה אומר למה השם עושה את הדברים האלו ?! כולם אומרים "הכל לטובה" איך זה לטובה?! שהורים צריכים להספיד בן שהאחים צריכים להתמודד עם הכאב העצום הזה שאני צריכה לחיות בתחושה של פספוס של מה שהיה צריך להיות. ואני מאוד מאמינה בהשם יתברך ואני מבינה שזו הדרך של העולם השקרי והטפל הזה אבל בכל זאת למה למה דווקא לי ?! למה זה קורה לפני שהקים בית ?! מאז המקרה החלטתי לקחת על עצמי ללבוש צנוע יותר ולהשתדל יותר בהכל.. לעילוי נשמתו.. אבל כואב הלב להישאר ככה ריקה עם עצב עמוק שרק מתחזק..
איך אפשר להתמודד עם דבר כזה?!
לפעמים אני מרגישה שאני כועסת על הקב"ה כי יש אנשים שהם כל כך רחוקים מהדת וכל כך רעים והם הכי מאושרים וטוב להם.
זה לא נקלט שאנחנו דווקא אלה שמשתדלים ורוצים לעבוד את הקב"ה באהבה צריכים לסבול ככה..
אז שוב איך אפשר להתמודד עם אובדן עצום כזה?! ובכל זאת להישאר קרובים לדת.
יקרה,
קודם כל אני שולחת לך חיבוק ענק בתקווה שיחזק טיפ טיפה מהכאב העצום שאת חשה.
האמת שיש כל כך הרבה מה לומר אבל נראה לי שאפתח בכך שהכי טוב והכי כדאי לך להבין שאנחנו כאן בעוה"ז לא מבינים את המהלכים של הקב"ה. (זה תשובה נורא מעצבנת אבל תאמיני לי אני למדתי את זה על בשרי) הידיעה השכלית והאמונה שהכל לטובה לא תמיד מקלה על הצער הנפשי שברגע זה קשה לך אבל תנסי להאחז בזה. לא בכדי לעתיד לבא יברך האדם על הרעה "הטוב והמיטיב" ואילו כיום מברכים "ברוך דיין האמת". למה זה? כי אנחנו לא רואים את התמונה הכוללת ולא בכוחנו להבין איך המוות או כל אסון אחר הוא טוב. כל שביכולתנו לעשות הוא לבכות על הכאב (באבל לדוגמא יש תהליך של התמודדות עם הכאב, 3 ימים לבכי וכו) ולנסות להתחזק בהכרה שכלית שבונה אמונה בקרבנו שהכל אכן מהלך אלוקי שמכוון ע"י השגחה פרטית! שאלות כמו למה בנאדם כ"כ טוב נקטף מובנות ביותר… אך אין תשובה …. כי אבא לא תמיד מסביר את מעשיו….
תנסי לקחת את זה ממקום כזה שזכית להכיר אותו, זכית שהוא ישפיע על חייך ואת על חייו. הכאב הוא עצום ולא ברור, אבל ככל שתנסי להבין כך תהיי מתוסכלת יותר. כי אין תמיד הסבר. העולם שלנו הוא תמונה נהדרת המורכבת משלל צבעים והאומן הוא הקב"ה. משיכות המכחול לפעמים עדינות ולפעמים גסות, הצבעים לפעמים כהים ולפעמים בהירים ושמחים. במבט קרוב רואים את גסות משיכת המכחול, ולפעמים גם רק צבע אחד שנראה כהה ושחור אבל עלינו להאמין שזה חלק מתמונה ענקית מהממת שמצויירת ע"י אומן שרוצה רק טוב! את התמונה ביופיה רואים רק בעוה"ב….
חשוב לי להדגיש שעם כל האמונה שלנו בצידוק הדין והכרה שכל מהלכיו לטובה זה בסדר להיות במקום של הכאב, להיות בשחור של התמונה אבל , ואני מדגישה- שהכאב צריך, מוכרח להיות זמני וכזה שממנו תצמחי להיות חזקה יותר. חשוב מאד בכל נסיון שהקב"ה מזמן לנו במהלך חיינו לשים לב אם אנו בעצבות או צער. עצבות מולידה רק דכאון …. בעוד צער מפגיש אותנו עם הכאב שמולנו אך מוציא כוחות שבנו לקראת צמיחה.
לגבי האנשים שנראים רחוקים מן הדת וכאילו הכל טוב להם. יכול להיות שטוב להם אבל אם את מאמינה בדרך שאת הולכת בה שהיא באמת דרך האמת אז עליך לדעת את כבר שוודאי שמעת: "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" . השכר שלנו לא מתחיל ונגמר בעוה"ז והלוואי והיינו עסוקים בעשיית טוב רק לשם הטוב ולא למען שכר כלשהו. תשתדלי להתרכז בכך שאת משתדלת לפעול למען השתלמות העולם ואת עושה את חלקך ע"י ריבוי טוב והליכה בדרך התורה והמצוות. ולגבי הרחוקים… זה קצת מעודד אפילו שלפעמים רואים כ"כ הרבה טומאה שאי אפשר להבין איפה הגאולה פה. למה אני אומרת את זה? תחשבי על עץ גבוה בעל ענפים רחבים מלאי פרות. הפרות על הענפים הנמוכים נופלים קרוב לאדמה והעץ עדיין מסוכך עליהם. הפרות הגבוהים נופלים רחוק יותר והתרחקו ממנו- מהעץ. דווקא אלו שנראים כ"כ רחוקים בדורנו הם בעצם במעלה מאד גבוהה (בחלק העליון של העץ) ובע"ה בזכות הטוב שאת מרבה לעשות וכן שאר הדור נזכה לכך שכולם יתקרבו בסוף וכל הקליפות המסתירות את התוכן הפנימי של כל יהודי יתגלו
חזקי ואמצי
שושנה
sintract@gmail.com