התמודדות עם דיכאון

שלום לך פונה יקרה,
המצב שאת מתארת הוא באמת מצב לא פשוט ולא נעים.
תחושה של חוסר עניין וחוסר סיפוק היא תחושה מתסכלת, כשהיא מתמשכת לאורך זמן. יחד עם זה בגיל שלך זו לא תחושה נדירה כל כך, השינויים ההורמונלים, הגופניים והנפשיים מביאים לא פעם נערים ונערות בשלב הזה לתחושות כאלו.
אז מה עושים?
קודם כל בואי ננסה להבין מה קורה לך.
הרבה פעמים התחושה של הבאסה והדיכאון (ברמות השונות שלו) נוצרות מכך שאנחנו חושבים מחשבות לא נעימות. אבל זו רק ההתחלה…
הקושי האמיתי מתחיל, כאשר המחשבה הלא נעימה, המחשבה השלילית שחשבתי מתמשכת ומולידה אחריה עוד מחשבה כזו, ועוד אחת מה שיוצר תחושה גדולה יותר של עצב.
אבל בכך היה ניתן לטפל בקלות יחסית. איפה זה מסתבך…?
לרוב זה מסתבך מפני שהמחשבות האלו אינן מבוססות בדרך כלל על עובדות מציאותיות, כל כך הרבה פעמים המחשבות האלו, הם בעצם דימיונות לא נכונים, ובכל זאת גורמים לנו לתחושות קשות מאד, גם אם אין לנו סיבה אוביקטיבית להרגיש כך.
בכל פעם שאת מבחינה שאת עצובה "חשבי לאחור" ונסי להיזכר במחשבה שעברה בראשך שנייה לפני שהבחנת בהרגשה הלא נעימה. מחשבה זו שעוררה את ההרגשה היא תגובה לדבר מה שהתרחש או זיכרון של אירוע כל שהוא מהעבר.
מחשבה עלולה להכיל נושא אחד או כמה מהנושאים הבאים:
1. דעה שלילית על עצמך- מחשבה זו נוצרת כאשר את משווה את עצמך לאנשים אחרים הנראים לך מעניינים יותר, מוכשרים יותר או רואה עצמך כמעמסה.
2. ביקורת עצמית והאשמה עצמית- כשאת מרגישה תחושות של דיכאון וחשה עצבות לעתים זה בגלל שאת ממקדת את תשומת ליבך בחסרונות שאת חושבת שיש בך. (למשל,את מאשימה את עצמך שאת לא לומדת כמו שצריך, לא עוזרת מספיק וכו).
3. פירוש שלילי של אירועים – את מפרשת סיטואציות מסוימות בחייך באופן שלילי, והרבה פעמים לא נכון. (חושבת שצוחקים עליך, שדבר כל שהוא קרה דווקא בגלל, בעוד שיכול להיות שהסיבה נעוצה בכלל בגורם אחר).
4. ציפייה שלילית מהעתיד-כשאנחנו במצב של דיכדוך ועצבות אנחנו נוטים לפתח הרגל של מחשבה שלעולם לא נוכל להתגבר על תחושת היאוש או על בעיות אחרות שיש לנו ומאמינים שהן תהיינה קיימות תמיד. במצב כזה אנחנו חושבים כישלון וחוסר אושר הם האפשרות היחידה בשבילנו ולכן אין טעם לנסות ולשפר את החיים.
5.נטייה לא לשים לב לאירועים חיוביים ולשכוח אותם ולהתרשם רק מאירועים שליליים ולזכור רק אותם. כשאנחנו מדוכאים אנחנו אומרים לעצמנו שהחוויות הטובות אינן חשובות.
מחשבות דיכאוניות נוטות להיות אוטומטיות, הן פשוט צצות. הן מבוססות על הדעה השלילית שיש לנו על עצמנו, על אנשים אחרים ועל המציאות. מחשבות אלו עלולות להיות מלוות בתחושות פיזיות של קוצר נשימה, בחילה או כאב ראש. ככל שאנחנו מקבלים את המחשבות השליליות ללא ביקורת כך נרגיש רע יותר. אם אנחנו מאפשרים למחשבות אלה להשתלט עלינו נמצא את עצמנו מפרשים כל דבר באופן שלילי. בצורה כזו הנטיה שלנו תהיה יותר ויותר להרים ידיים מאחר וכל דבר יראה אבוד. אלא שהרמת ידיים היא הרסנית, מאחר שכאשר אנחנו בדיכאון ומוותרים אנחנו רואים בוויתור בתוכנו פנימה, כסימן נוסף לנחיתות וכישלון.
לכן כשלב ראשון רצוי לבדוק את החשיבה ולראות באיזו מידה היא מציאותית. בדרך זו ניתן להימנע מלהיות מבואסים ביחס לכל אירוע שבמבט ראשון נראה מעצבן ומדכא. ניתן לעשות זאת על ידי:
* הכרת המחשבות השליליות.
* תיקון המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות מציאותיות יותר. במצב כזה יש להכיר את מחשבותיך השליליות ולהבין מדוע הן לא נכונות ובלתי הגיוניות.
בכדי להצליח לעשות את זה בצורה יעילה, יש לפעמים צורך בסיוע של מישהו חיצוני לנו. מישהו שיכוון אותנו בתוך התהליך המורכב הזה, שיצביע איתנו על המחשבות המוטעות והשליליות, שיעודד וינחה.
הייתי מציעה לך להסתייע במישהי שקצת מבינה בכך, מורה יועצת וכו. אם קשה לך לפנות למישהי כזו, את מוזמנת ליצור איתי קשר במייל וננסה לחשוב יחד על פיתרון.
ועוד מילה אחת בקשר להערה שכתבת על קדושה ועבודת ה'.
לעבוד את הקב"ה זה דבר חשוב מאד. וקדושה זו מדרגה מאד גדולה. אבל הרבה פעמים כאשר אנחנו נמצאים במקום של עצב ודיכאון, הרצון לקדושה מתברר בעצם כבריחה.
בגלל הקושי שלנו להתמודד עם המציאות שלנו, אנחנו בורחים למקומות אחרים, וזה כמובן איננה התמודדות רצויה. לכן אני חושבת שיש צורך לפתור את הקושי הנוכחי ורק לאחר מכן תוכלי לחפש בצורה אמיתית מתוך כוחות נפש בריאים את דרכך בעבודת ה' ואת החיים הקדושים והטהורים שאת מחפשת.

בהצלחה רבה!
הלל.
hall.alis.77@gmail.com