התמודדות עם ההורים והדת….

לכותבת היקרה שלום,

ראשית,סליחה על התעכבות התשובה במערכת.
וכעת בהקשר לשאלתך…קראתי את דברייך הכנים,הבוגרים,והתפעלתי מכך שאת חזקה ואיתנה כל כך בדרכך.רבים יכולים לחוש הזדהות רבה עם שאלתך,מפני שבבתים רבים הילדים התחזקו דרך האולפנא,תיכון,בני עקיבא,סבתא/סבא,ועוד… וההורים לא רוצים לקבל על עצמם את מה שהילדים רוצים לשנות בבית. את אינך היחידה במצב כזה…וחשבתי כי יחד עם הקושי אותו את מרגישה,נראה כי הרצון שלך לפעול בצורה הנכונה והטובה ביותר,ברגישות ובכבוד כלפי הורייך,מעיד על הרבה כוחות חיוביים וטובים שקיימים בך…
את כותבת שאת רוצה לעבוד את ה',ומאמינה בדרך התורה שהיא האמיתית והנכונה,והמציאות בבית לכאורה מרחיקה אותך מה'…אך לעניות דעתי,יש בהתמודדות שלך עם ההורים ודרכם הרבה נקודות של בירור שיכולות לקרב אותך מאד להקב"ה.
איך יתכן?? דווקא מתוך ההתנגדות שלהם יכולים להתברר לך דברים,שייתכן שבחיים בבית בו משתדלים לקיים תורה ומצוות,לא היית נפגשת עם שאלות כאלו,אך גם לא היית 'קונה' לך את הבניין אותו את בונה כעת כשאת בבירורים מול ההורים,בשאלות ובנסיון לברר דרכך. לפעמים רק כשיש כוח ניגודי,אני יכולה למשוך לצד השני,או לראות את הצד הנוסף.. אחרת אני עלולה להישאר באותו מקום.
וכאן חשוב לי לציין נקודה נוספת.
ראי-ריבונו של עולם ברא אותך עם נתונים מסויימים הנצרכים לעולם. עד שלא נולדת-לא היו זקוקים לנוכחותך כאן…(צר לי…) אך מהרגע שהינך כאן-יש צורך לעולם בך דווקא. ולכן-את וכל ה'תפאורה' שאיתך (הרקע ממנו את באה,וכל מה שסובב אותך בחייך)-קשורים למה שאת צריכה לעשות כאן.
ההורים שלנו הביאו אותנו לעולם ומהם הכול. הם דאגו ודואגים לנו מגיל 0… ועל כך אנו מודים. בוודאי ישנם דברים חיוביים שניתן ללמוד מכל אחד מההורים..וגם כשלא לומדים בתחום התורני-דתי וכו',ניתן ללמוד הרבה מאד מהם. ייתכן ובשלב מסויים הילד יחוש שיש לו דרך אחרת מההורים,כיוון שונה. ובאמת-לכל אחד יש את הייחודיות שלו ואת הבחירה שלו לבחור איך לחיות את חייו בצורה הנכונה עבורו.
יש נקודה בה אנו מקבלים את ההורים כפי שהם. לא מנסים לשנות אותם. עם כל הקושי שבעניין. הוי דן את כל האדם לכף זכות. צריך לראות את מכלול האישיות,גם (ואולי בעיקר) אצל אנשים הקרובים אלינו. אמנם את לא מרוצה מהתנהגות הוריך בתחום הדתי, אך תפקידנו לחפש ולמצוא בכל אדם את הצדדים היפים,הטובים, מהם ניתן ללמוד. ולא להיכנס למבט ביקורתי/שלילי, בו הכל אצלם חלילה לא טוב וכו'.
תפקידך לא לחנכם או להוביל אותם לתהליכי התחזקות,אלא להיות בת טובה,מכבדת את הוריה גם כשקשה… מצוות כיבוד הורים מיותרת ,לכאורה, במקום שהורים הם מוערכים כי הם כליל השלימות. אך הכבוד המשמעותי הוא כשהם עושים דברים שלא נראים לי….
המצווה לכבד אך כמובן בתחומי תורה ומצוות-לא נחקה אותם.הדבר העיקרי מבחינתך הוא לבנות את עולמך הדתי, עד כמה שניתן, בשמחה. לקבל את המסלול שהקב"ה בחר לך ולנסות לצעוד בו.
תשמחי על שבתות בהן מזדמן לך להתארח במקום דתי (במסגרת סמינר) או אצל משפחה דתית .את יכולה גם ליזום זאת, אצל קרוב משפחה, חברה מהכיתה, איש צוות בבי"ס וכו'. כמובן, אין אנו עוזבים את הבית והגיוני שאת רוב השבתות תעשי בבית. בשבתות בבית צריך ללמוד את חוכמת ההשתלבות… עדיין צריך להיות בת טובה, לתת יד בכלים או בבית וכו'… יחד עם זאת, כדאי למצוא מישהו (אולי בצוות ביה"ס) איתו תוכלי להתייעץ בשאלות הלכתיות קשות כגון כשרות וכו'. ואילו אותן שבתות מעת מעת שכן תעשי בחוץ, יכולות לשמש מקור אור לבניין השבתות שלך ולתת לך כוחות ו'דלק' רוחני. בנוסף-את יכולה לכתוב ולהתקשר אלינו כשעולה שאלה/דילמה/התמודדות בה תרצי לשתף.
(תוכלי לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 02-6518388. )

*אני מצרפת לך קישור של תשובה אותה כתבתי לא מזמן-ייתכן ותוסיף מעט.
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=104161

אאחל לך שתמשיכי תמיד להתקדם ולהתקרב לריבונו של עולם בדרכך שלך.
שתראי את הטוב ואת חצי הכוס המלאה בכל מצב בו את נמצאת.
יישר כוח גדול, הרבה שמחה ואור.
לכל שאלה/תגובה/הערה וכו',
תוכלי לכתוב לכתובתי:
Adigut7@gmail.com
עדי