התמודדות עם המצב הרוחני בבית

שלום לך שואלת יקרה,
אני מבינה מאוד את כאבך והקשיים שאת חווה. התרגשתי מהרצון העז שלך להתקדם ולהיות טובה יותר, התפעלתי מהכנות שלך ומהרגישות לדברים שבקדושה. אני מאמינה שעם כוחות כל כך גדולים כמו אלו שמתגלים במכתבך, תצליחי להתגבר על הקשיים שסובבים אותך.

נסכם את שאלתך- את מרגישה קושי להתקדם בעבודת ה´ ובלימוד אמונה בגלל הבית שבו את נמצאת. את מרגישה שהבית לא עונה על הציפיות שלך מעצמך. דווקא הבית, המקום הקרוב ביותר לאדם, הופך אצלך למקום לא נעים ומעציב. ההרגשה שאת מתארת איננה נעימה, אך מצויה מאוד בדורנו. ב"ה זכינו לדור שבו הבנים מתקרבים יותר, שואפים להיות אנשים טובים יותר, לדבוק יותר בקב"ה, וממילא ההורים והבית עלולים להוות מכשול בדרך לשלמות הזו.
חשוב לזכור שעם כל הביקורת שיש לך על הבית, עדיין– זה ביתך, אלו הורייך, זוהי משפחתך. אני בטוחה שיש המון דברים טובים שאת יכולה ללמוד ולקבל מהבית חוץ מהדברים הפחות טובים שאותם, כמובן, יש לדחות. נסי להתמקד יותר בטוב שיש בבית ופחות בדברים שאינם טובים. צורת ההסתכלות הזו תגרום לך להרגיש טוב יותר בבית, לכבד ולהעריך יותר את הוריך ומשפחתך.

אז מה עושים?
ראשית, חשוב לזכור שהבית הוא בסך הכל מקום זמני. הבנתי משאלתך שאת בשמינית עכשיו. סביר להניח שבשנים הקרובות תהיה לך אפשרות לגור מחוץ לבית ובע"ה גם להקים את ביתך. כך תוכלי להתקדם בצורה טובה יותר.

הרבה פעמים יוצא לי לחשוב שהבית של ההורים הוא ה"טיוטה" של הבית שאותו כל אדם מקים באופן אישי בע"ה. בבית ההורים את לומדת הרבה דברים טובים, קולטת את האוירה המיוחדת בבית, הקשר בין האחים, היחס לילדים וכד´. מצד שני יש גם הרבה דברים שאינם טובים לדעתך, כמו פשרות בשמירת ההלכה, צעקות ודיבורים לא נעימים, טלויזיה וכו´. את הדברים האלו בע"ה ´תשפצי´ בבית שתבני. המטרה שלך עכשיו היא לקחת את הדברים הטובים, ולשים לב לדברים הפחות טובים כדי להצליח לתקן אותם בע"ה. כתבת שאת מפחדת שגם הבית שלך יראה כך. אני חושבת שאם את מודעת לבעיות ומנסה לתקן אותם, מעטים הסיכויים שגם ביתך יראה כך.
אני נוהגת לכתוב לעצמי במחברת מיוחדת כל מיני דברים שאני רוצה ´לאמץ´ מהבית של ההורים שלי, ובמקביל לכתוב גם דברים שאני רוצה לתקן ולשפר.

איך מתקנים? התיקון לא מתחיל רק משעה שבה תיכנסי לבית משלך, אלא מרגע זה ממש.
מדברים אצלכם בבית בצורה לא יפה? תוסיפי טוב. תדברי בעדינות ובצורה יפה. את נגררת לטלויזיה? תשתדלי להתרחק עד כמה שניתן ולעסוק בדברים חיוביים יותר. הרב קוק זצ"ל כותב ש"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק".
זה קשה, לפעמים לא שמים לב ונגררים אחרי האוירה שהבית יוצר. לכן אני מציעה לך להציב לעצמך מטרות קטנות. בכל שבועיים תעבדי על מטרה אחרת. בשבועיים הראשונים תעבדי על דיבור עדין ושקט, בשבועיים הבאים אל תתקרבי לטלויזיה, בשבועיים שאחר כך תקפידי לא לדבר לשון הרע. (כמובן שאת יכולה לבחור פרק זמן ארוך יותר לכל מטרה, תלוי בצורך ובהרגשה שלך).
כך במקום לכעוס ולהיעצב על הדברים הפחות טובים בבית שלך, תוכלי דווקא להוסיף טוב ולהתחיל את התיקון לביתך העתידי שיהיה בע"ה טוב ושלם יותר.

בקשר ללימוד האמונה- מצוין שבשנה שעברה למדת והתקדמת! עצם זה שהצלחת ללמוד ספרי אמונה, שהתמדת ושנבנית, מעיד על כוחות עצומים ונפלאים שיש בך. את מסוגלת! כבר הצלחת לעשות את זה, כבר התנסית בלימוד ובהתמדה, את כבר מכירה את ההרגשה הטובה שיש בנפש אחרי התקדמות רוחנית כלשהי. אין לי ספק שתוכלי לחזור לזה. וזה תלוי אך ורק בך.
את רוצה לקבוע לעצמך מסגרת, אבל קשה לך לבנות ולהיבנות. אולי כדאי שתנסי להתקדם ולעבוד יחד עם חברה? הרבה יותר קל לעבוד בזוג, לשתף בקשיים, לעודד, לדרבן. תמצאי חברה טובה שמעוניינת גם כן להתקדם ולהוסיף בלימודי אמונה. תקבעו חברותא משותפת ביחד, תלמדו ותדברו על נושאים אמוניים ודברים שבעבודת ה´. כדי להגביר את הרגש והרצון ללמוד, אפשר לשמוע שיר נשמה מרגש לפני הלימוד, לצאת ללמוד במקום מיוחד (בטבע או בגן כלשהו) וכד´.
תבני ותפתחי את אישיותך מתוך רוגע, תקני הרגלים ומסגרת. אל תלחצי אם ההתקדמות לא ניכרת בצורה בולטת, דווקא התקדמות הדרגתית, שלב אחרי שלב, נקנית וקבועה יותר בנפש, לעומת התקדמות שנעשית בבת אחת, שקל יותר לאבד אותה.

אני מאמינה שבע"ה תצליחי בעבודה החשובה.
אני כאן בשבילך, שמחה לעזור בכל נושא שיתבקש, וכמובן גם לשמוע על התקדמויות.
ברכה והצלחה!
עדי.
adi_sh@shoresh.org.il