תודה לכולם…
אני בן 17 ומשהו ואני מאוד נמוך (לא אפרט) בעבר הלכתי לרופא ועברתי בדיקות והכל ולא יצא מזה כלום…רבים מהאנשים אמרו שאני אגבה בגיל 16 ו-17 וזה היה די הציפייה שלי…אני משתדל כמעט בכל תפילה לבקש מהקב"ה שיתן לי קצת גובה בעיקר כי החברים שלי ממש גבוהים ואני לא מרגיש שייך כשאני לידם בשל היותי נמוך…ביום כיפור התפללתי לה' ובכל תפילה התחננתי שה' יעזור לי ואני נשאר כפי שאני…עכשיו גם חברים הנמוכים בכיתה והכל גבהו ורק אני נשאר "הכי קטן בכיתה" הייתי שמח לדעת מה אתם אומרים לעשות. (ותעשו טובה אל תגידו שהגובה לא קובע כי זה כן משפיע ומפריע לי בחיי…)
בתודה מראש
-אני-
שלום ל´אני´, ול´אתה´ או ´את´.
שלום לכל מי ששואל את עצמו, מדוע הוא נולד עם חריגות גופנית.
שאלתך הכואבת, נוגעת לאנשים רבים מאוד בעצבים רגישים וחשופים – גם אם אינם סובלים בדיוק מאותה בעיה.
פלוני שמן מאוד. אלמונית סובלת מבעיית שמיעה. ההוא עם קשיי התמקדות בראייה, וזאת עם קשיים מוטוריים. (אגב, גם להיות גבוה מאוד זה לא נעים. אתה יודע מה זה למצוא מכנסיים שלא יראו [תמיד] כמו מכנסי שלושת-רבעי? …)
לפני שננסה לחשוב על דרכים להתמודד עם הנקודה עצמה, כדאי לנו מאוד להתמקד בחצי הכוס המליאה. ראה, ישנם אנשים שסובלים מבעיות הרבה פחות פשוטות ממשלך ומשל אלו שמניתי למעלה כדוגמה: נכות, פיגור, מחלות שונות ומשונות – וישנם כאלו שסובלים מנכות רגשית או מחוסר התפתחות רגשית: ילדים מוזנחים, ילדים שסובלים מאלימות בבית, דיכאונות ועוד צרות דומות.
כדי להקל מעלינו את הקושי ואת השאלה: "למה לי זה קורה, למה דווקא אני שונה", עלינו כל הזמן לשים מול עינינו את החצי המליאה של הכוס, את הדברים היפים שבחיינו.
לחשוב: ´ב"ה, אני טיפוס בריא ושמח. ב"ה, אני לא סובל/ת מדיכאון. ברוך ה´, יש לי משפחה אוהבת, תומכת ומפרגנת – שמסתכלים על הפנימיות שלי ולא על החיצוניות, ב"ה שיש לי חברים שאוהבים אותי כמו שאני".
דוד המלך אומר בתהילים: "מי האיש החפץ חיים? – אוהב ימים לראות טוב". מי שרוצה לחיות, במובן של חיים מלאים, חיים שמחים – חייב לאהוב את עצמו ואת הזולת. כל הזמן לראות טוב. מה טוב [לנו] ומה טוב [בנו], מה טוב לסביבתי ובסביבתי. על ידי הסתכלות בעין טובה עלינו, לדעת למצוא דברים טובים בנו (עם כל הקשיים והמגרעות), ככה נזכה לחיות, ולחיות טוב.
אחרי שהחלטנו שאנחנו אוהבים את עצמנו, אפשר לחשוב מה הלאה.
ה´ יתברך טוב הוא. טוב ה´ לכל ורחמיו על כל מעשיו. לא לחינם בחר ה´ דווקא בְּךָ או בָּךְ להיות מי שהינכם, להיראות כפי שאתם נראים, ולהיות [אתם]. צריך לנסות להפיק את המיטב מהמצב בו אנו שרויים. אם ה´ בחר בנו להיות דווקא ככה, אנחנו ננסה להשתדל ´להיות אנחנו´ לגמרי, כי זה הייעוד המיוחד שלנו. ה´ לא ברא את בני האדם על פס ייצור זהה, כידוע, וזה לא סתם.
לכל אחד יש את הכוחות המיוחדים שלו, את הנטיות הנפשיות שלו, את הרצונות הייחודיים לו וכו´.
בסוף מכתבך אתה כותב: הייתי שמח לדעת מה אתם אומרים לעשות. אז תראה, אין לי מה להגיד לך מה [לעשות], רק ניסיתי לתת לך קצת רעיונות כיצד [לחשוב], איך לקחת את הדברים. אני אשמח גם לקבל רעיונות וטיפים מהקוראים שמכירים מנסיונם מצבים דומים או שסתם רוצים לשתף אותנו בדרכים להתמודדות,
ועד אז אברך אותך בברכת:
תחשוב טוב, יהיה טוב.
אברהם, חברים מקשיבים.
Bin725@Gmail.com