אני בת שירות בבית ספר של ילדים עם שיתוק מוחין (c.p)
לפני שהתחלתי את השירוץ הדבר היחידי שקיוותי שלא יקרה לי זה שתלמיד ימות ואחר 4 חודשים בכיתה מדהימה תלמיד מהכיתה שאני משובצת בה נפטר
עברו מאז חודשיים ואני לאט לאט חוזרת לעצמי
בבית הספר יש תלמידה במצב מאוד מאוד קשה כבר שנים וכרגע היא נמצאת בבית חולים הבנתי שבמצב שיכול להיות שהיא לא תצא משם…
חוץ מתפילות מאיפה הכוחות להתגבר על כל המקרים האלה אני בקושי משתקמת ממקרה אחד אם חס וחלילה יקרה מקרה נוסף אני באמת לא יודעת מאיפה יהיו לי כוחות להמשיך הלאה במיוחד שאני רוצה בעז"ה להישאר שנה שנייה באותו הבית ספר
שלום אוריה יקרה!
מה שלומך?
איך הולך בשירות?
אני רוצה לחזק את ידייך ולקרוא לך להמשיך בפעילות הענפה שלך בשירות. כמו שכתבת ואני מניחה שגם בגלל סיבות אחרות השירות שלך הוא לא שירות פשוט בכלל ועל כך שכוייח עצום על הנכונות שלך לתת ועל העשייה בפועל, גם אם לא קל תמיד.
חשוב שתדעי שבדרך כלל ילדים ואנשים עם CP לא מתים והמצב שלהם לא מתדרדר אלא אם נוספות לcp בעיות ומחלות נוספות. אני כותבת את הדברים הללו וגם את הדברים הבאים מהכרות עם המגבלה הזו ועם אנשים הלוקים בה.
אני מסכימה אתך שקשה מאוד להתמודד עם מוות ועוד יותר מוות של ילדים צעירים, אך אפשר לנסות להקל מעלינו באמצעות הסתכלות אחרת על המציאות וראייה רחבה שלה.
בשורות הבאות אציע לפנייך דרך להתבונן ולהסתכל על המציאות הזו בדרך שונה ומקווה שתנסי לאמץ את אותה הסתכלות והיא תסייע לך ותקל מעלייך את ההתמודדות הזו.
דבר ראשון, תכל´ס אנחנו לא מבינים את דרכיו של הקב"ה. אין לנו נבואה ולא אורים ותומים בשביל לדעת מה בדיוק התכוון המשורר, כלומר הקב"ה, כשהוא ברא דווקא את הילד הזה עם נכות ובחר להמית את הילד השני וכו´. אנחנו לא יודעים חשבונות שמים בעניין הזה.
כדי להגיע להבנות חשובות אני רוצה לפתוח בשאלה- למה ה´ בורא אנשים מוגבלים? מה המטרה בבריאת אנשים הזקוקים לעזרה מרבית? אפשר להרחיב את השאלה הזו ולשאול למה צריך אנשים שונים? ולמה צריך בעלי חיים, צומח ודומם? אולי המגוון הזה מוביל למה שנקרא "גלגל החיים" ובלעדיו גם לחכם באדם אין חיים.
נסביר. הכול נצרך ולכל דבר שקיים, יש מקום. אם תחשבי על הדבר הכי הקטן שקיים תראי שגם לו יש שימוש ותועלת בעולם. אולי אם נשאל על כל דבר אם יש לו מקום בעולם וכביכול "נוותר" עליו, לא יישארו כאן חיים בעולם. אנחנו חיים בהרמוניה מיוחדת שכל פרט משלים פרט אחר בהרמוניה הזו. אפשר לומר במילים אחרת,[שלכל דבר שה´ ברא, יש מקום בעולם.]
לפי הדברים הללו נשאל- אם לכל דבר יש מקום בעולם, מהו המקום של המוגבלים שבנינו בעולם? מה תפקידם?
כמו שאמרנו לעיל, אנחנו לא יודעים חשבונות שמים בעניין הזה, ולא ניתנה לנו הידיעה לדעת מהו התפקיד של כל אחד מאתנו בעולם. בכל זאת, אפשר בעצמנו לחשוב על תשובה לשאלה הזו.
למה באנו לכאן לעולם? אפשר להגיד את זה במילים שונות ומגוונות, משום שזה לא עיקר ענייננו אז לא נאריך בזה, אם את מעוניינת שנאריך את מוזמנת לכתוב לנו שוב או למייל האישי שלי. באנו לעולם כדי לתקן, לתקן עולם במלכות שד-י, להעלות את העולם מדרגה אחת למעלה, מעל הגשמיות. וכן להכניס את הרוחניות בגשמיות, את יכולה לקרוא לזה גם לקדש שם ה´ בעולם. כל אחד ואחד מאתנו משתדל לעשות זאת בדרך המתאימה לו והנכונה לו.
גם המוגבלים שבנינו באו לתקן דבר מה בעולם. אולי אנחנו לא רואים שהם ממש בפועל מתקנים אבל הם בטוח מתקנים. יכול להיות גם בצורה אקטיבית, שהם מאירים את העולם ומשמחים אותו (לרוב הם אנשים מאוד שמחים). אבל יכול להיות גם בצורה פסיבית. נתעכב שנייה על הכוונה של לתקן את העולם בצורה פסיבית.
כשמישהו עוזר למישהו אחר, נראה בעין שלנו שהעוזר נותן לנעזר, והעוזר לא מקבל כמעט כלום. אך אם נתבונן בעין מעמיקה יותר, מי מקבל באמת יותר? מי עובד על מידותיו יותר? אפשר להבחין בכך [שהעוזר מקבל הרבה מהעזרה שהוא מעניק.] המקבל מקבל יותר ממה שהוא נותן. הוא הופך להיות אדם טוב יותר, רחמן יותר, ואת יכולה להמשיך לחשוב לבד מה עושה לנו הנתינה לאחר (את יכולה לראות על עצמך מה עשה בך השירות עד עתה, לאיזה אדם היא הפכה אותך). כשאני מסייעת או אפילו רק מחייכת לאדם אחר, אולי לאדם שונה ממני, זה פותח בי נקודות חדשות שלא היו בי קודם. מרחיב את אישיותי לרבדים אחרים שאולי היו חבויים בי עד הרגע שנתבקשתי לסייע.
ואולי דווקא מרצון ה´ שהעולם יהיה טוב ויתקדם, יש אנשים כאלה מיוחדים ואחרים בעולם.
מהנקודה הזו, אפשר להמשיך ולהסביר שאולי ה´ לקח את אותו ילד נכה כי הוא פשוט סיים את התפקיד שלו בעולם, הן התפקיד האקטיבי והן התפקיד הפסיבי.
נסכם שנייה. אמרנו שלכל דבר בעולם יש מקום או יותר נכון כל דבר שה´ בורא בעולם יש מטרה וייעוד. על כן גם למוגבלים יש מטרה וייעוד בבריאתם. הייעוד יכול להיות ייעוד אקטיבי וייעוד פסיבי.
לפני שנסיים חשוב לי להבהיר שוב – אנחנו לא יודעים חשבונות שמים (לכן כתבתי לאורך התשובה ´אולי´), אך מה שאנחנו כן יודעים שלכל דבר ולכל אדם בעולם יש תפקיד בעולם הזה. כאשר ה´ מחליט שהתפקיד הזה נגמר או מסיבה אחרת הוא לוקח את האדם אליו בחזרה אז זה אומר שזאת המציאות שצריכה להיות! כך העולם אמור להתנהג כרגע! מכיוון שה´ עושה את הדבר הטוב והנכון ביותר גם אם בעינינו הדבר נראה טעות לחלוטין. ראיית העולם שלנו היא מצומצמת מאוד אך הראייה של ה´ היא ראייה רחבה הרואה את המציאות בכללותה ודואגת שכל דבר יהיה במקומו ובזמנו המתאים. לכן עלינו לסמוך על ה´ שהוא עושה ומכוון את המציאות כמו שהיא צריכה להיות.
יקרה, מקווה שהדברים שהעלינו כאן יסייעו מעט בהתמודדות שעמה את מתמודדת. כדאי שתחשבי על הדברים, אולי תקראי אותם שוב כמה פעמים ותחשבי כיצד הם יכולים לסייע לך ומה את לוקחת אתך הלאה. אם עולות קושיות, הדברים לא מתיישבים על לבך או כל דבר אחר את מוזמנת לכתוב לי במייל או לשלוח דרך האתר.
המשיכי להרבות שמחה וטוב בעולם ועלי מעלה מעלה!
הרבה שמחה וטוב,
רינת rinathaber@gmail.com .