כבר המון זמן אני מנסה להפסיק לחשוב על משהו.. שאני יודע שהוא בעייתי ושהוא לא בסדר מבחינת ההלכה..
אבל אני לא מצליח.
ועצם זה שאני לא מצליח אני מרגיש כאילו אני לא באמת אמור לרדת מזה.
למרות שאני יודע שזה לא נכון ולא טוב לי..
אין לי מושג מה לעשות עם המחשבה על הדבר הזה..
ואין לי פתרון לעצמי..-מקווה שלמרות שלא אמרתי בדיוק מה הדבר שאני חושב עליו תוכל איכשהו לעזור לי..
אני לא ממש יודע איך לנסח את השאלה..
אבל אני אנסה פחות או יותר..
אז,מה לעשות עם מחשבות שלא אמורות להיות?- ורצונות מיותרים..?
ואם אסור לחשוב ולרצות אותם,אז למה הק"בה לא עוזר לי לשכוח מהן..?
הרי הוא יודע מה טוב ומה בריא לאדם..
אני אשמח אם תוכל לענות לי..
תודה והמשך ערב טוב.
אגב,הנושא של השאלה הוא אמונה,רק בגלל שלא מצאתי קטגוריה מתאימה.
שלום לך
יישר כח על השאלה היפה והחשובה.
אתה שואל 'מה לעשות עם רצונות מיותרים'. וניסחת את השאלה טוב מאד. בדרך כלל הכונה ב'מיותר' זה משהו לא נצרך, אבל המשמעות המילולית של המלה 'מיותר' היא – משהו נוסף, משהו עודף (מלשון יותר). הרצון הלא טוב הוא באמת מיותר – הוא נובע ממשהו טוב, אבל הוא הולך לכיון לא טוב לכיון עודף על הכיון הטוב והרגיל.
אני אסביר יותר ולפני זה נביא משל מהגוף שלנו. אנחנו צמאים, אנחנו רוצים לשתות – מאיפה נובע הרצון לשתות – מהחסר שלנו, מהצמא שלנו. אם יהיה לפנינו כוס מלאה מי ים וממש נרצה לשתות אותה כי אנחנו צמאים, היא לא באמת תמלא את החוסר שלנו – רק להיפך, היא תזיק לנו. אז יש לנו חוסר, ואנחנו רוצים למלא אותו, אבל לא תמיד אנחנו יודעים ומודעים במה באמת טוב למלא את החוסר הזה.
אותו הדבר גם בנפש שלנו. כל מה שאנחנו רוצים בא למלא אצלינו איזשהוא חוסר. לפעמים חוסר בהרפיה, לפעמים חוסר בפעילות, ויש עוד הרבה אפשרויות. אבל איך נדע במה טוב למלא את החוסר שלנו ואיזה דבר אנחנו מאד רוצים כדי למלא את החוסר שלנו אבל הוא לא ימלא אלא אדרבה יגדיל את החוסר?
אז ברוך ה', זכינו לתורה מאת בורא עולם שהיא מדריכה אותנו מה טוב לנפש שלנו ומה טוב לנשמה שלנו. איזה דבר יועיל ואיזה דבר יזיק.
אז אם אנחנו מאד רוצים משהו ואנחנו יודעים שהתורה מדריכה אותנו שזה לא טוב לנו, ההתמודדות האמיתית היא לברר – מה חסר לנו בנפש שגורם לנו לרצות את זה? למה אנחנו כל כך נמשכים לזה? הבירור הזה לא קל, לפעמים הוא דורש מאמץ אישי, לפעמים הוא דרוש הדרכה מרב או מחנך ולפעמים פשוט צריך להתאפק עד שנצליח להבין מה חסר לנו ואיך טוב להשלים את זה.
מכל זה מובנת התשובה לשאלה 'מדוע הקב"ה לא עוזר לנו להתגבר'. זה בדיוק כמו שאם אנחנו צמאים, הקב"ה לא יברא לידינו כוס מים. אנחנו צריכים להשתדל בכוחות עצמינו להתמודד עם מה שחסר לנו. גם בנפש זה כך – אדרבה, אם באמת נשתדל וננסה לברר למה אנחנו צריכים ורוצים את אותו דבר וננסה להתמודד עם מקור הדבר, בודאי מובטחת לנו סייעתא דשמיא גדולה.
מקוה שהועלתי במעט,
טוביה
tsbias@Actcom.co.il