התנגשות בין קיום מצוות לקשר עם ההורים והחברה

שלום רב.
ראשית, נזכור כי כיבוד ההורים עצמו הוא מצוה מתרי"ג המצוות שאף נמנתה בעשרת הדברות. בזכות ההורים אנו נמצאים בעולם, הם גידלו אותנו במסירות ורוצים בטובתינו, וכהכרת הטוב נדרשים אנו לאוהבם, לכבדם ואף להשקיע למענם. מצווה זו היא כה חשובה עד שהושווה הכבוד שיש לכבד את ההורים לכבוד שיש לכבד את ה'.
יחד עם זאת, מצוות כיבוד הורים אינה ללא גבולות. הדבר נכון גם מבחינת ההלכה וגם מבחינת היושר הטבעי הפשוט: האם יש להורה זכות לומר לבנו, למשל, עם מי להתחתן? אני חושב שכל אחד מבין שלא (ובאמת כך גם נפסק בלכה). אין להורים זכות לדרוש מבנם ציות כאשר מדובר בהחלטות אישיות, בודאי לא בהחלטות מהותיות. שמירת מצוות הינה ערך שהחיים כולם מושתתים עליו, עבודת ה' היא המאירה את כל חיינו – ואגב, עבודת ה' עצמה היא הכרת הטוב לקב"ה על החיים שהוא מעניק לנו. אין זה סותר את העובדה שנדרש מאיתנו להשקיע מזמננו כדי לכבד את הורינו או לטפל בהם כאשר יש בכך צורך, משום שדברים אלו אינם התערבות של ההורים באופן ניהול חייו הפרטיים של בנם.
אני חושב שלהורים עצמם אפשר להסביר עד כמה שמירת המצוות מהווה בשבילך עמוד תווך מרכזי בחיים, וממילא אין לך אפשרות להישמע להם בנושא מהותי מסוג זה, עם כל הכבוד האמיתי שאתה חש כלפיהם. אם הדברים יוסברו ברוח טובה וההורים יחושו את החשיבות הגדולה שאתה רואה בשמירת מצוות אולי הם יתרככו במעט. אגב, אפשר גם להראות להם שדווקא שומרי מצוות מכבדים במאוד את הוריהם ומטפלים בהם גם בעת זקנה. כמו כן, גם העולם המודרני – שאינו שומר מצוות – מכיר בחופש הבחירה של כל אדם לעשות כהבנתו, כך שגם לשיטתם של ההורים רשאי הבן לעשות כהבנתו.
אם בכל זאת שמירת מצוות גורמת לנתק יש לפעול בחכמה, וכאן לשאלתך היכן עובר הגבול.
באופן עקרוני הגבול עובר בין מצוות שאדם מחוייב בהן, לבין החמרות שאדם מחמיר על עצמו או קיום מצוות בהידור. הבחנה זו נובעת מכך שגם כיבוד הורים הוא מצוה, וממילא כאשר הידור במצוה אחת גורם לפגיעה במצוה אחרת הרי הידור זה אינו הידור (להרחבת עיקרון זה ניתן לעיין במסילת ישרים בפרק "במשקל החסידות").
כאשר מדובר בפגיעה בחברים (אני מבין שכוונתך לפגיעה בקשר שלך עם החברה), אני חושב שלטווח ארוך החברה מכבדת ומעריכה דוקא אדם העומד על עקרונותיו, ומזלזלת באדם הנגרר אחריה ומוותר על דברים שהוא מאמין בהם. אני משער שגם בסביבתך הקרובה קיימים אנשים המוערכים דוקא בזכות עמידתם על העקרונות, גם כאשר בטווח הקצר נראה שנוח יותר להתגמש ולוותר.
נקודה נוספת חשובה היא שחשוב לא להיראות מוזר בעיני החברה. "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת בין הבריות" ומשמעות הדבר היא שכדי לשמור מצוות אין צורך לעשות מעשים מוזרים או להתנתק מהחברה. שמירת מצוות מאפשרת לאדם להיות אדם נורמלי, להתנהג באופן נורמלי לחלוטין ועל גבי זאת – לעבוד את ה'.
כל טוב
יעקב, חברים מקשיבים