שלום רב!
יש נושא שמאוד מרגיז אותי והוא גם קצת אקטואלי.
כל שנה בר"ח אדר יש מסיבה שהשמיניסטים מארגנים, מביאים להקה טובה ועושים שמח.
אלא מה, אני רוצה קצת להתפרק ולשמוח ולכן אני צובע ת'שיער, שותה קצת ומעשן וכמוני יש עוד קבוצה של חבר'ה. בשנה שעברה, הרב שלי בישיבה התחיל לצעוק עלי ואמר שזה לא הפקרות פה.
מה הוא רוצה ממני סה"כ אני רוצה קצת לשמוח ולהשתחרר, מה הסיפור? הרי צריך להרבות בשמחה, לא?
שלום!
ממש טוב שאתה שואל את השאלות שלך מראש. חבל שבאמצע מסיבת ראש חודש יהיו חיכוכים ומריבות, וטוב לברר את הדברים לפני כן.
קודם כל נסכים על כך שיש הבדל בין מה שזכותך לעשות בבית, בשעות החופשיות, לבין מה שזכותך לעשות בשעות הישיבה או התיכון בו אתה לומד. זכותו של מוסד לקבוע את הכללים שלו, ומי שמשתייך למוסד צריך להתאים את עצמו, בין אם הוא משתכנע ובין אם לא. טוב שתתרגל לזה כבר עכשיו, וכך לא תכניס את עצמך לבעיות אחר כך, הן בצבא הן בעבודה ובחיים בכלל.
ולעצם הענין: סוג השמחה של פורים קשורה בתכנים מסוימים, שלא נוכל להאריך בהם עכשיו. היתה הצלה ממיתה לחיים, ויותר מזה קבלת תורה מחדש – "הדור קבלוה בימי אחשוורוש". לפורים יש קדושה מיוחדת, שבגללה אמרו חז"ל לעתיד לבוא כל החגים יהיו בטלים ופורים לא.
ההתפרקות שאתה מדבר עליה, איך היא קשורה ליום זה?
הכי כדאי לך לומר לעצמך: "לצבוע את השיער, ולעשן (לא באופן קבוע, כמובן, אם אתה לא מתעקש להרוס לעצמך את הבריאות) אני יכול גם בחופש הגדול. את זה אני יודע איך עושים. עכשיו יש לי הזדמנות לנסות סוג אחר של שמחה. משהו שלא מהוה התפרקות אלא בְּנִייה". יש לך שבועיים לנסות ללמוד את הענין. לדבר עם חבר'ה במחזור שלך שמתלהבים מדברים כאלו, ולשאול אותם מה באמת מלהיב בזה, וכו'. עד פורים יש עוד שבועיים להסקת מסקנות, ומראש חודש להיכנס יותר ויותר לחודש עם שמחה שיש בה תוכן. ובין פורים לפסח נשמח אם תכתוב לנו ותספר איך היה.
להתראות,
טל חברים מקשיבים.
tal@makshivim.org.il
