ה' – מרגיש?

שלום לך.
השאלה שלך, או בעצם שתי השאלות כפי שנראה עוד מעט, עוסקות בדברים מאוד חשובים שטוב ונכון לברר אותם. הבעיה עם העניין היא שהתשובה מגיעה לנקודות מאוד מאוד עדינות של אמונה, נקודות שאם לא מבינים אותן נכון אז יכולה להיווצר בעיה. זו הסיבה שאני קצת מפחד לענות.
אבל אחרי ההקדמה הזו אפשר לנסות לענות. אני מזהיר מראש שלא אפרט מפני שאינני יודע למי אני כותב, בת כמה את ומה הרקע שלך בלימודי אמונה, וכן כי ייתכן שהתשובה תתפרסם וצריך להיזהר מאוד לגבי דברי אמונה שמתפרסמים. אם משהו לא ברור, לך או לכל קורא אחר, אתם מוזמנים לחזור אלי ואשתדל להסביר לכם. רק אל תתפתו לחשוב שהבנתם אם זה לא ברור מספיק. בסדר?
אז יש לנו שתי שאלות – הראשונה היא האם נכון לומר שהקב"ה מרגיש והשנייה היא, בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה היא לא, הקב"ה לא מרגיש, האם משמעות הדבר היא שבכלל אין כאן מערכת יחסים אמיתית אלא משהו ´ממוחשב´ ו´קר´.
השאלה הראשונה, האם הקב"ה מרגיש, נשאלה על ידי גדולי הוגי האמונה בדורות הפילוסופיה ובצורה קיצונית הרבה יותר מאשר השאלה שלפנינו. הם שאלו כיצד ייתכן שהקב"ה מרגיש, והרי הרגשה היא דבר שנוצר בעקבות משהו. ייתכן שזה מראה עיניים, מגע, ריח, משמע אוזן וטעם, או לחילופין זיכרון של אלו, אבל זהו משהו שמתרחש בעקבות משהו מבחוץ. כאשר אני אומר שהקב"ה מרגיש אני בעצם אומר שהקב"ה מושפע מאיתנו. בצורה קיצונית מאוד יוצא שאנחנו ´יוצרים´ את הקב"ה, יוצרים את הזהות שלו. האם ייתכן שהאין סוף ברוך הוא מושפע מאיתנו? הרי זה אומר שהוא לא ממש אין סוף ולא ממש כל יכול כי חלק מהגדרת השלימות היא דבר שאינו משתנה, כי הרי כל שינוי בשלמות הוא בעצם חיסרון (כי הרי השלמות כבר הייתה כאן קודם) ואם ישנו שינוי בקב"ה, והרגשה היא הרי סוג של שינוי בעקבות משהו שקורה בחוץ, אז יוצא שהקב"ה לא שלם?
תשובתם הייתה שאכן הקב"ה לא כועס, לא אוהב, לא זועם וכו´. הפסוקים שכותבים לנו שחרה אף ה´, שהקב"ה הוא קנא ונוקם, ´רק אתכם אהבתי´ וכו´ מגדירים שכך הוא מתנהג כלפינו. מילים קשות. אנסה להסביר.
כאשר אני רואה הצגה אני רואה דמות חיה, פועלת, יוצרת וכו´, אבל אני לא רואה את הדמות עצמה. אני רואה את מה שהיא מראה לי. על פי מה שהיא מראה לי אני מגדיר את הדמות. מה יש מאחורי המסכה, מאחורי האיפור? באיזה מילים הדמות עצמה משתמשת בחיים האמיתיים שלה, כשהיא לא מושפעת מתסריט? אין לי שמץ. את זה היא לא גילתה לי. הדמות מגלה לי את מה שהיא מחליטה להראות לי, אבל זה לא היא באמת.
גם הקב"ה מראה לנו את מה שהוא רוצה שנראה ונבין על פיו כיצד הוא רוצה שנתייחס לדברים מסוימים, אבל זה לא הוא באמת. הוא מושלם ומה שעשינו לא גרם לא לכעוס באמת, אבל הוא מראה לנו התנהגות ´כועסת´ כדי שנדע שהיינו לא בסדר, שצריך לשנות משהו, כדי שזה יכפר לנו על חטאים וכו´. זו הכוונה (על פי הבנתי) בשיר ´אנעים זמירות´ במילים ´דימו אותך ולא כפי ישך וישווך לפי מעשיך´ – הדמיון שיש לנו על הקב"ה הוא לא כפי מה שהוא אלא כפי מעשיו כלפינו, כפי שהוא מראה עצמו לנו. זו הסיבה שהוא ´נראה´ לנו לפי המעשים שלו – ´זקנה ביום דין ובחרות ביום קרב´, כי שופט צריך להיות חכם ומבוגר ולכן הקב"ה ´נראה´ כך בזמן משפט, זו ה´מסכה´ שלו, וכן הדבר גם לגבי בחרות, צעירות וכוח, בזמן קרב.
אז בעצם אנחנו לא מכירים את הקב"ה בעצמו ויותר מזה, כל המערכת היא מערכת ´קפואה´, שאין בה שום דבר אמיתי, יחס אמיתי?
לא. בשום פנים ואופן לא. למה?
כי אנחנו חיים בתוך העולם הזה ומאמינים בחיים. זו נקודה קצת מורכבת, אבל אנסה להסביר גם אותה ואני מקווה שאצליח. אני שוב מזכיר שאם לא הצלחתי. . .
הקב"ה ´גדול עלינו´. הוא מושלם ואנחנו לא. זו שלימות מסוג אחר, מעולם אחר, שאנחנו לא מסוגלים גם לתפוס בשכל שלנו. עד כדי כך היא גדולה. (אני לא מאריך בנקודה הזו, האם האמונה היא כן הגיונית או לא, כי הרי אמרנו כרגע שהשכל לא תופס את מושא האמונה שלנו, את הקב"ה. זו שאלה חשובה, אבל בכל זאת זו שאלה אחרת). כאשר אני מגיע לנושא שגדול עלי אני פשוט מאמין למי שמסביר לי אותו. אני לא מסוגל להמציא את הגלגל, אבל אני כן מסוגל לעבוד עם הגלגל שהיצרן נותן לי.
הקב"ה הודיע לנו שאכפת לו מה אנחנו עושים, שזה מעניין אותו. למה? שאלה טובה. באמת. אני לא צוחק. אבל כל עוצמת השאלה לא מפחיתה כהוא זה את העובדה הפשוטה שהקב"ה נתן לנו תורה, התגלה לנביאנו והתעניין במעשינו. הוא מייחס להם, מסיבות השמורות עימו, חשיבות מרובה. לכן הוא עושה כל כך הרבה ´הצגות´, משקיע כל כך הרבה במערכות גדולות והסטוריות שמקיימות את עם ישראל, שומרות על התורה ועוד ועוד. אכפת לו. אנחנו פשוט רואים את זה. אבל הרי לא יכול להיות שאכפת לו? אתה בעצמך אמרת?
נכון. אמרתי. ואני גם אומר שאכפת לו. איך זה יכול להיות?
אני לא מבין, אבל אני מבין שזה כך. הקב"ה אמר לי שזה כך, ואם כך הוא אמר, אז כך זה עובד.
אני מרגיש שהמילים שאני כותב לא מצליחות כל כך לומר את מה שאני רוצה, אבל אני מרגיש גם שאי אפשר לכתוב יותר מזה. אם הבנת מצוין ואם לא אז את מוזמנת לבחור אחת משתי האפשרויות –
הראשונה היא להאמין שיש תשובה, למרות שאת עדיין לא מסוגלת להבין אותה. יש שלבים כאלה בחיים ואנחנו צריכים להכיר במציאות הזו. כמו שילד קטן לא פותר משוואה ממעלה שנייה ולא יודע להוכיח את משפט פיתגורס אלא רק להשתמש בו, כך לפעמים גם בעולם האמונה.
האפשרות השנייה היא לנסות ליצור קשר באופן אישי ואשמח להשתדל יותר. כאן, במתכונת הזו, בלי להכיר יותר אותך וכן את שאר הקוראים שעלולים להגיע לתשובה הזו, אני פשוט לא יכול לפרט יותר.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il