בפעם הקודמת קראנו על ניצחון ישראל במלחמה שבאה עקבות גזרת המן נגד הרוצים להורגם ב-127 מדינות אחשוורוש ועל הניצחון בשושן במלחמה נוספת ביום שלאחריו.
את עשרת בני המן תלו על העץ לקיים מצוות מחיית זכר עמלק ואת מרדכי נתנו על בית המן.
מרדכי ואסתר שולחים מגילה נוספת בה כתוב על קיום חג הפורים ומנהגיו – למען יזכרו ישראל את הגזרה והסכנה, את החזרה בתשובה ואת. הנס שנעשה.
אך מגילת אסתר עדיין לא הסתיימה…
*
בזמנינו, כל חמשת המגילות הן כתבי קודש. אך בזמן התלמוד לא היה ברור האם יש להתייחס אליהן כאל כתבי-קודש:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: '[מגילת אסתר אינה מטמאה את הידיים]'.
כלומר: [אין בה קדוּשה כמו בספרי תורה] (מסכת מגילה, דף ז' עמוד א').
חז"ל הביאו כמה הוכחות, אך אף אחת מהן אינה מוחלטת. נתמקד באחרונה:
"ורב יוסף אמר מהכא (=למד מהפסוק) "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים" (פרק ט' פסוק כ"ח),
רב נחמן בר יצחק אומר מהכא "וזכרם לא יסוף מזרעם" (שם).
רב יוסף ורב נחמן בר יצחק אומרים ש[רק ברוח הקודש אפשר לדעת, שחג הפורים יישאר לנצח].
זה כל הענין של מגילת אסתר.
אנחנו טוענים שהיא נכתבה ברוח הקודש זאת אומרת אין כאן או בשום זמן אחר מקריות כמו שטוענים עמלק – אלא הכול בהשגחה פרטית!
*
"[וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש (אֲחַשְׁוֵרֹשׁ) מַס עַל-הָאָרֶץ, וְאִיֵּי הַיָּם. וְכָל-מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ, וּגְבוּרָתוֹ, וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי, אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ*הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, לְמַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס. כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו*דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ]" (אסתר, פרק י' פסוקים א' – ג').
מה מוסיפים לנו שלושת הפסוקים בפרק י'? לקח מאוד חשוב!
למרות כל מה שקראנו במגילה והלקחים שלקחנו משם:
"שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?
אמר להם – אמרו אתם!" (מסכת מגילה, דף י"ב עמוד א').
תלמידי רשב"י שואלים את רבם למה נתחייבו ישראל בגזרת המן – רצח עם?
הוא לא עונה תשובה אלא מאתגר אותם, לראות אם למדו לקח מסיפור המגילה.
התלמידים עונים: "אמרו לו מפני [שנה
