ויכוחים ומשבר אמון עם אמא שלי

שלום לך יקרה!
אכן ממה שאת מספרת נראה כי הקשר שלך עם אמא שלך לא כל כך טוב, את מאוד רוצה בקרבתה מצד אחד אך מאוד חוששת ממנה מצד שני. ההתמודדויות שבתוך הבית הן בדרך כלל לא כל כך פשוטות היות ואין לנו אפשרות "לברוח" מהן, אלא אנו צריכים לעמוד מולם ולהתמודד בכל כוחנו.

[הזירה המשפחתית]
מעצם טבעם היחסים המשפחתיים יכולים להיות מורכבים- המשפחה היא מקום אינטימי מאוד וקיים בה קשר צפוף וקרוב. לפעמים זה יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה קרבה ואהבה, ולצד זאת זה יכול לבוא לידי ביטוי בפחות גבולות ובפחות ריסון עצמי מצד בני המשפחה השונים. לפעמים הצד הראשון יכול לחזק ולהעצים והצד השני עלול לפעמים להיות מכאיב ומתסכל. נשמע שאת מאוד נפגעת מיחסך של אמך אליך, שבאה לידי ביטוי בהצבת גבולות רבים, בדרישות ולצד זאת אולי את מרגישה שהיא לא מספיק מבינה אותך או מעריכה את מה שאת עושה. קשר עם אמא הוא מורכב אפילו יותר מקשר עם אחים או מאשר עם רחוקים יותר היות ויש לנו גם עניין של כיבוד הורים, ושאנו באמת מעריכים את הנתינה והדאגה שלהם אלינו.

בסיטואציה שתיארת לגבי החתונה זה באמת לא פשוט, כאשר אמא לא מסכימה עם מה שאת רוצה ולכן אומרת לך שאם תעשי ככה אז תצטרכי לשלם את החשבונות. איני מכירה את משפחתך לעומק, אך יתכן כי אולי המצב הכלכלי בבית לא טוב כל כך ובעצם אמך מנסה להסביר לך כי ישנן סדרי עדיפויות במצב כזה, וכי התשלומים שחייבים לשלם קודמים להוצאות על הנאות אחרות (אם כי חשובות מאוד!). יכול להיות שהיא לא התנגדה שתיסעי לחתונה של חברתך הטובה, אלא פשוט הציגה סדר עדיפויות אחר מזה שאת רואה או ראית באותו הרגע.

[לשנות את ההתייחסות שלנו]
לעיתים, אנחנו נמצאים בכל מני סיטואציות ואינטראקציות עם אנשים אחרים, אשר מקשים עלינו/ פוגעים בנו ברמות שונות. בחלק מהמקרים, אנו מבינים כי בסופו של דבר האדם שמולנו לא ישתנה כל כך מהר, ושעלינו ללמוד איך לחיות לצידו, מבלי ליצור עודף מתחים.
כלומר- לבעיה אין פתרון קסם, ועלינו ללמוד להתמודד. לבדוק איך אנחנו יכולים להגמיש את עצמינו על מנת לצלוח את הדברים שמקשים עלינו. במקרה שלך, ההתנהלות מול אמך.

[גדולים מהחיים!]
ב"ה את כבר בחורה גדולה, אינך תלויה בהורים לגמרי, יש לך עבודה משל עצמך. יש לך שאיפות, רצונות, ודעות משלך. את בטח הרבה יותר עצמאית (פיזית ונפשית) מאשר לפני כמה שנים. על כן, טבעי כי יש דברים שתרצי לשתף בהם את אמך ויש דברים שלא. יתכן כי יש דברים מסוימים שתספרי לה ויש דברים שתעדיפי לספר לחברה קרובה, אחות או מישהו אחר. את כבר יודעת להפעיל שיקול דעת מי יכול לעזור לך במה.

כחלק מתהליכים שאנחנו עוברים עם עצמינו, בהתבגרות אך בכלל בחיים, אנחנו צריכים ללמוד להעריך את עצמנו לפעמים לבד, מבלי להתחשבן מה אחרים חושבים עלינו. לפעמים עלינו "לסנן" דברים שאומרים לנו או "להתווכח" איתם על מנת לקבל את האמת על עצמנו- שאנחנו אנשי טובים ומיוחדים!

זה לא אומר שאנחנו לא צריכים את החיזוקים מאנשים סביבנו, אבל זה אומר שלא כדאי לקחת כל דבר ישר ללב ולהאמין שמה שאומרים לנו זו אמת צרופה. לכן גם אמא שלך לא תמיד מעריכה את מה שאת עושה, או לא תמיד חושבת שאת כל כך "חיה במציאות"- את יודעת את האמת. אם תנסי "להתווכח" בדמיונך עם הטענות של אמא שלך- האם הן נכונות, יתכן כי תגיעי למסקנה שאת בסדר גמור. זה יכול קצת להקל עליך, ותוכלי להרגיש יותר טוב עם עצמך. בנוסף את יכולה לחשוב עם עצמך על דברים טובים שבך! כשאנחנו מאמצים חשיבה חיובית על עצמינו, יותר קל לנו להתמודד עם ביקורת מהצד השני.
(שוב, זה לא מוריד מהאחריות שלנו כלפי הערות שאומרים לנו, כל דבר צריך לחשוב עליו לעמוק ולשקול ברצינות מקום להשתפרות!)

בהצלחה בהמשך, מוזמנת לפנות בכל שלב שתרצי, באתר או במייל,

אודליה.

odelia1232@gmail.com