חברה

מה שלומך, צדיק?
קשה לקרוא את השאלה שלך ולא לשים לב לדברים המדהימים שמתגלים בה בין השורות.
הייתה לך חברה ונפרדת ממנה כי הבנת שזה יכול להרוס אותך…אולי המילים האלה מקופלות בתוך שורה אחת אבל מי כמונו יודע כמה שהדברים האלה קשים.
לקבל החלטה לעזוב את אותה אחת שאהבת
לחוש פתאום חור ענק בלב ולגלות שמישהי חסרה לך, וכמובן, שיעור א´, אתה בטוח שהדברים סוף סוף יתחילו להסתדר כי ´הם הרי הבטיחו לי שאחרי שאני אכנס לחממה של התורה, הכול יהיה יותר שקט, רגוע´ ולמרות זאת לקום כל בוקר למלחמה חדשה כי למרות שבקשנו והתפללנו וגם שקענו כבר בלימוד, הגברת עדיין לא כל כך רוצה לצאת לנו מהראש.
אז קודם כל אני רוצה לומר לך שאני באמת מעריך אותך שכבר בגילך הצעיר יחסית, גיבשת לך תפיסת העולם כל כך נכונה ובוגרת ואי"ה אני בטוח שדרך החיים הזו תתן לך ותעלה אותך למקומות שאתה רוצה להגיע אליהם גם בהמשך.
ואל תשכח, שהצער והמועקה שלך, לא נשארים חבויים בלב שלך, אלא עולים למעלה, לפני הקב"ה ואין לך מושג לאיזה דברים נפלאים אתה תזכה אי"ה בזכות אותם קשיים.
הרי תסכים איתי שהיה לנו הרבה יותר פשוט אם רק היינו רוצים, לחפף פה ושם, לעצום עיניים, להיות יותר חופשיים, ´ליברלים´.
אז לא נמות על שמירת נגיעה.
ונריץ כמה צחוקים עם כמה ´ידידות´ שלנו.
אבל לא אחד כמוך
אתה הולך עד הסוף! ולכן גם כל כך קשה לך.
אתה יודע את זה
הוא יודע את זה.
והוא גם רואה.
את הכול.
"אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב, אין דבר נעלם ממך, ואין נסתר מנגד עיניך."
קשה לך, לפעמים אין לך כוח
בדיוק בשביל זה הוא שם.
כך את הקושי הזה, את התסכול ותנסה באמצעותם להיכס כמה שיותר עמוק פנימה.
תנסה לשקוע בלימוד, תן את הכול!
שום דבר לא הולך לאיבוד.
הכול נרשם שם.
אני לא מכיר אותך אישית אבל כדאי לך לדבר עם מישהו שכן, וביחד תנסו לראות איך אפשר להוריד את הדברים לצורה מעשית כך שיהיה לך יותר קל.

לגבי מה ששאלת, האם לחזור לקשר, נראה לי שאתה צריך לשאול את עצמך בצורה הכי כנה שיכולה להיות:
האם אתה רק ´חושב´ שתתחתנו, שזה משהו אחד, או האם אתם הולכים כאן בצורה ברורה לקראת קשר של חתונה שזה משהו אחר לגמרי.
אם אתה רק ´חושב´ שאתם הולכים להתחתן, ובעצם בינך לבין עצמך, יותר מפריע לך הנוכחות הנשית שהתרגלת אליה בתקופה שהיא הייתה חברה שלך, הדיבורים, הטלפונים, הללכת ביחד, אז נראה לי שלא כדאי להתחיל בכלל את ה´אש הקטנה´ הזו, כי אתה מראש הולך להיכנס למלחמה אבודה.
כי מה נראה לך שתגיד לה?:
´טוב, נעשה את זה קטן, נדבר פעם בחודש´
ואז, אותה בת, תיכנס נניח באופן מאוד טבעי לאיזה משברון קטן או שהיא סתם תתגעגע ובשביל מה יש ´קשרים קטנים´ אם לא לדברים כאלה, תתקשר אליך:
´אני מתגעגעת…יש מצב לראות אותך היום?´
ואתה תסתכל בלוח השנה, תראה שרק לפני שבוע דברתם ותגיד לה:
´תקשיבי, באמת שהייתי רוצה לעזור לך, אבל מבינה? רק לפני שבוע דיברנו אז, סורי,עוד שלושה שבועות אני אהיה שם בשבילך. ביי´
מובן שלא.
וככה לאט לאט, הקשר הקטן הזה, האש הקטנה הזו תהפוך למדורה ופתאום תמצא את עצמך עומד לפני ה´אין אפוטרופוס לעריות´ ויתחילו שוב פעם כל האיסורים והדברים שלקח לך הרבה זמן עמל וכוחות נפש כדי לברוח מהם.
אבל…
אם אתה סגור על עצמך ואתה יודע ומרגיש שבניין האישיות שלך לא עומד להיפגע.

חשבת על זה פעם ועוד פעם, ואתה יודע ובטוח שהמניע שלך להתחתן הוא באמת אמיתי ובא מהמקומות הנכונים (הרב נויגרשל אמר פעם למישהו שרצה להתחתן כי הוא היה בדיכאון שאנחנו לא פותרים בעיה, על ידי זה שאנחנו מוסיפים לנו ´עוד בעיה´-כמובן, ברוח הנכונה)
ושגם אחרי החתונה,תוכל להמשיך ולפתח את הבניין האישיותי שלך.

וכנ"ל עם הבת, שהיא באמת תרגיש מוכנה ורוצה וגם אחרי שיחה עם אישיות שמכירה אותה טוב, עדיין היא יודעת לקראת מה היא הולכת ומה צפוי לכם אחר כך, אזי מדובר כבר בקשר לשם חתונה ואז הדברים אמורים להראות אחרת.

במצב כזה, שאתה מרגיש ויודע לאחר התייעצות עם אישיות תורנית קרובה אליך, שתוכל לתת לך ראייה נכונה בתור מישהו מבחוץ, שאתה באמת מוכן והחברה שלך באמת מרגישה אותו הדבר כלפיך ויודעת ובטוחה שההחלטה להתחתן איתך באה באופן הנכון ולאחר שהיא לקחה את כל האפשרויות של הלפני החתונה והאחרי (בניית בית, התחייבות, שילוב של עבודה ולימודים וכו´), אזי באופן מאוד פשוט תראה איך אתה יכול בינתיים להתחיל את הקשר הזה מבלי שהוא יוציא אותך או אותה ממסלול הצמיחה שלכם.

אין בדברים שכתבתי כדי לרפות חלילה את ידיך מלהתחתן בעתיד הקרוב אלא להפך, בגלל שאנחנו רוצים שזה יהיה באמת אמיתי ויוביל לקשר של קיימא ולהקמת עוד בית יהודי שיתקיים לעד, אנחנו צריכים באמת לוודא ולדעת מאיפה הדברים מגיעים כדי שנהיה בטוחים שהם ילכו למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם.

וכמובן תתפלל לקב"ה כי אחרי הכול:
´אין עוד נביא ולא בעלי רוח- הקדש, לדעת איזו ראויה כדי לקיים מצותיך´
ולכן כל מה שנשאר לנו לעשות זה רק:
´לכן בלב נשבר באתי להפיל תחנתי לפניך אב הרחמן´.
תזכור ותנסה תמיד לתפוס את הקשר שהיה או יהיה ביניכם ובכלל כל דבר בחיים, לא כאל משהו פשוט לכשעצמו, לא מטרה ותכלית, אלא כאל חלק בלתי נפרד מעבודת ה´ שלך ואי"ה אני בטוח שתשכיל לעשות את הדבר הנכון.

מקווה שהארתי לך כמה דברים ועדיין כהוספה אני כותב שוב שנראה לי טוב תעשה אם תתייעץ עם מישהו רב שמכיר אותך או את החברה שלך באופן יותר אישי.
אם משהו לא ברור, אתה יכול לשלוח למייל מתי שבא לך.

בשורות טובות, שבת שלום וחג פורים יהודי ושמח

אבינועם
avinoam811@gmail.com