חברות בגיל הנעורים

שלום וברכה.
באמת מדובר בעניין עדין. אני מבין שהקשר שלכם מצריך משניכם הרבה רגשות ומחשבות, ויפה מאוד שאתה בכל זאת לא נוהג בפזיזות, ועל אף הרגשות והקושי הכרוך בכך אתה מנסה לשקול את צעדיך. ישר כח!

ועתה דע, כי קשר בין בן לבת אינו טוב ואינו בריא בגיל הנעורים, ואפילו קשר טהור כמו זה שאתה נמצא בו, וזאת מכמה סיבות.
הסיבה הראשונה והיא חשובה ביותר, הגיל שאתם נמצאים בו נועד לבנות את האישיות שלכם ורק אחרי שאדם בונה את עצמו הוא יכול להתחתן. עליכם לדעת, האהבה בגיל שלכם מחלישה את האישיות הפרטית שלכם ומונעת ממנה להתבגר. (ראה איך גיל הנשואין בדורנו מתאחר ובלי ספק קשרים בוסריים מהווים חלק מזה).
ועוד דע, הדבקות אליה אנו שואפים, דבקות של "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" היא בכל המובנים: דבקות בנפש, בבשר, באחריות הדדית וחיבה וכו'… ובתוקף החיבה שחייבת להופיע בין איש לאשתו זו הזהירות מלחלל חיבה זו מחוץ לנישואין. ואע"פ שמצות "ואהבת לרעך כמוך" מקיפה את האומה הישראלית בלי הבדל מינים, מכל מקום ישנו קו תיחום בין מה ששייך לאיש ואישה נשואים ולמה ששייך לאיש ואשה שאינם נשואים. ולכן, הרבה מאוד הלכות חמורות מאוד מדריכות אותנו שלא לעשות פעולות מכוונות של טיפוח וחיבה עד כדי כך שאפילו בצורת אמירת שלום בין איש לאשה ישנם סייגים הלכתיים מדוייקים.
חברות אמיתית – היא בין זו של איש ואשתו והיא קשורה בברית נצח בין שני אנשים ולא למטרה של הנאה רגשית זמנית.
דבר נוסף שצריך לדעת, ישנה גם הסתכנות ליפול ולעבור על אסורים חמורים. ישנם הרבה מקרים שקשר טהור נהפך תוך זמן קצר להתדרדרות – ועדיף שלא תדע על כך…
מסיבות אלו מומלץ מאוד להפסיק קשר זה, אמנם זה קשה, אך צריך לזכור שיתכן שעוד כמה שנים ששניכם תתפתחו ותעברו שינויים בשאיפות וברצונות תעדיפו להיפרד (או אחד מכם) ואז עלול להיות הרבה יותר קשה. לכן תבנו את עצמכם לחוד, ועוד כמה שנים (אם תשקיעו בעצמכם זה יעבור מהר) כשתרצו להתחתן תוכלו לבדוק שוב את האפשרות לקשר(בלי התחיבות!) ואל תדאגו שמא תפספסו אחד את השני: כאשר אתה עושה צעד נכון, תהיה סמוך ובטוח שהקב"ה יכוון אותך גם בעתיד. אם הבחורה עליה אתה מדבר היא הזיווג שנועד לך, אז כך יהיה!
המון בהצלחה!!!
יאיר, חברים מקשיבים.