שלום!
אני לומדת בכיתה ז' באולפנא בירושלים.
באולפנא יש כללים מאוד ברורים של התנהגות ולבוש, כמו: שרוול 3/4, חצאית ארוכה, תכשיטים שלא מנכרים עיניים, הרבה כבוד למורים וכו'.
רוב הבנות בכיתה שלי מתנהגות ומתלבשות ככה בבי"ס, אבל אחה"צ ובחופשים הן מתנהגות אחרת לגמרי…
אני מתלבשת לפי הגדרים האלו גם בחופש, אני מקפידה בחופשים לקום בשעה סבירה כדי להתפלל, אני מקפידה על 2 תפילות ביום וכו'.
וזה הופך אותי להיות חריגה בכיתה.
הבנות בכיתה חושבות שאני לא חברה'מנית, ולא מספיק "קולית",כי אני לא מתלבשת כמותם, ולא מבזבזת את הכסף והזמן שלי בקניונים למיניהם.
הבנות מתרחקות ממני ושמות עלי פס, ומאוד מאוד קשה לי עם זה.
הן פוגעות בי גם בקול בכיתה, כאילו ב"צחוקים", אבל זה ממש פוגע.
נהייתה לי בכיתה תדמית של ה"צדיקה" של הכיתה, חנונה שבכלל אין על מה לדבר איתה חוץ מעל תפילות ושיעורי תורה, זה ממש לא נכון, וההתייחסות הזו ממש ממש מעליבה.
ומורידה לי את הבטחון העצמי לריצפה.
אני רוצה להיות מקובלת בחברה, אבל אני לא מסכימה לוותר על קיום מצוות, והתנהגות בדרך שנראת לי הנכונה והטובה ביותר.
אשמח לקבל עצות בעניין, כי אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות!
תודה רבה!!!
שלום וברכה!
ראשית, אתנצל על האיחור הרב בהגעת התשובה- סליחה!
שנית, המצב שאת מתארת הוא לא פשוט, כיון שיש לך עקרונות שאת לא מוכנה לותר עליהם, ובצדק!
מבחינת החברות את ממש רחוקה מהן בגישה, ולהזיז אותן ממקומן יהיה קצת קשה…
מה בכל זאת אני מציעה לעשות?
את יכולה לפעול בשני כיוונים או לבחור אחד מהם:
א. אני מניחה שבכיתה שלך או בכיתה המקבילה יש בנות שמתנהגות כמוך. אולי לא הרבה, אולי הן לא נחשבות "הקוליות", אבל הן יכולות להיות לך חברות מקסימות (ואולי אפילו יותר טובות..), נאמנות, שיהיו לכן נושאים משותפים לדבר עליהן וגם בילויים משותפים.. לא תמיד להיות "קול" זה מה שטוב… לפעמים כדאי להיות קצת "בצד" אבל עם חברים טובים שאפשר לסמוך עליהם… תחשבי על זה..!
ב. זה שהן שונות ממך לא בהכרח אומר שאין לכן על מה לדבר ואין לכן מה לעשות ביחד. יש דברים שגם בנות שמקפידות על הרבה דברים יכולות לעשות. אני יכולה להעיד על עצמי שהיו לי חברות (ועדין יש לי) ששונות ממני בתכלית מבחינת גישה בחיים, אבל אנחנו מדברות, וחברות, ומבלות ביחד מדי פעם… אז אולי אני לא הולכת איתן המועדונים שהן הולכות ולא אוכלת בכל מקום שהן אוכלות… אבל בהחלט בא לבקר אותן, והן אותי, ואנחנו מדברות ונהנות.
מבחינתך, את יכולה לנסות להתקרב אליהן ולשתף פעולה (רק) בדברים שנראים לך. אם הן נפגשות אצל מישהי את גם יכולה להצטרף. ויותר מזה, את יכולה להזמין חלק מהן אליך הביתה, ולהתחבר אליהן. לא בכוח! ואם זה לא הולך, את והן לא חייבות!! אתן עוד קטנות אני בטוחה שעוד תשתנו ותלמדו לקבל אחת את השניה. את גם לא חייבת להתחבר לכולן, את יכולה להתחיל עם אלו שפחות בולטות, עם אלו שנראה לך שיותר תתחברי אליהן.. לאט לאט..
מה שבטוח!! ופה המקום לציין זאת- אינך חייבת כלל וכלל לותר על העקרונות שלך!!!! תמשיכי לקיים מה שאת מקיימת, ולהשתדל לעלות עוד ועוד.. זה מקסים! וכל הכבוד לך! הקב"ה מעריך את זה מאוד וזה מה שחשוב!!!
ואם תשאלי אותי, אני בטוחה שבתוכן גם הן מעריכות את היציבות שלך, את האומץ, ואת העמידה הזאת בעקרונות!! גם אם הן צוחקות על זה, בתוכן אני בטוחה שהן מעריכות! אנשים מעריכים אנשים עם עקרונות, זה מעיד על אישיות!!!
אם את רוצה לכתוב לי עוד בנושא זה או אחר, לומר את דעתך, ולשתף אותי בהמשך העניינים, אני ממש אשמח! את מוזמנת לכתוב לי למייל שלי.
בהצלחה רבה!
ותהי ברכת ה´ עליך תמיד!
שלך,טל.
tlalosh@shoresh.org.il
