חבר או בנייה עצמית

בעז"ה

[שלום לך שואלת יקרה]
קודם כל סחטיין על השאלה,
את באה כבר עם הרבה ידע ובירור פנימי שעשית בעצמך,
את לא שואלת אם זה טוב חבר, או למה זה מפריע לבנייה העצמית,
את כבר יודעת שזה עלול להיות לא טוב ולפגוע בבניה האישית שלך(בשנים קריטיות אלו) ואת שואלת האם חייב להיפרד על מנת להיבנות נכון,
אז כל הכבוד על הידע והתובנות שכבר צברת לבדך,
ועוד יותר כל הכבוד על כך שאת לוקחת אחריות ורוצה לבנות את עצמך בצורה שלימה ואמיתית.
כל זה מעיד על בגרות שקיימת בך.

וכעת בנוגע לייעוץ שביקשת:
שנות ההתבגרות שלנו מלאות בהליכים פנימיים שאנו עוברים,
מחד מתפתחת בקרבנו חשיבה שונה על המציאות, רצון לבירור פנימי, לחשיבה, ולחיבור למעשינו.
מאידך מתעוררת בנו המשיכה לבני המין השני ואנו עלולים למצוא את עצמינו מתעסקים רבות סביב עניין זה.

הקושי הוא כפי שהגדרת זאת יפה כל כך בעצמיך:
["הקשר הזה כרגע לא מתאים לי כי אני רוצה לבנות את עצמי בלי קשר עם מישהו"],-
הקושי הוא בעצם שכאשר אנו מצויים בקשר בשנים אלו, אנו עלולים לאבד מבנייתנו העצמית,
הקשר מטבעו:
-שואב מאתנו כוחות נפש וגוף,
-מעורר בנו יצרים חבויים שעלולים לסמא את עיננו משיפוט נכון על המציאות,
-מתפתח ככל שעובר הזמן וממילא מקשה על פרידה בשלב מתקדם
ועוד ועוד..

אז האם כדאי [לכתחילה] להיכנס לתוך מציאות כזו?
אני חושבת שלא, זה מביא להרבה מאבקים פנימיים שאין צורך בהם.
אבל את ש[בדיעבד] מצויה כבר בקשר, וקשה עלייך הפרידה (וזה מובן לחלוטין) צריכה לעשות בירור עם עצמך, ברור כנה ואמיתי,(שייתכן שתוצאותיו אף יהיו כואבות)ולחשוב,
כמה הקשר הזה שואב ממך כוחות?
האם הוא מפריע לך להתעסק בבניינתך העצמית? (שכל כך חשוב להתעסק בה בשנים אלו?)
האם את באמת מאמינה שניתן לשלב בין השניים?

[לכולנו יש רצון כזה "לאכול את העוגה, ולהשאיר אותה שלימה", לשלב בין דברים סותרים ולקוות שיהיה בסדר,
כאלו אנחנו,
אבל במציאות (לצערינו?) זה לא כך.]

אם אני אוכלת עוגה- ודאי ששלימה היא כבר לא תהיה, [יש מחיר] לכך שאכלתי (ויעיד על כך בין השאר המשקל:) ).
כך גם בקשר בשנים אלו,
[בניה עצמית בגיל ההתבגרות שנעשית כאשר מצויים בקשר עם חבר/ ידיד, אינה דומה לבניה עצצמית שיעשה אותו האדם כאשר אינו מצוי בקשר כזה],
יש מחיר.

אז האם ניתן לשלב בין השניים? להיבנות בצורה הכי טובה וגם להמשיך בקשר?
אני חושבת שלא.
יש מחיר לשילוב הזה, ורק את היא זו שצריכה להחליט איזה מחיר את בוחרת לשלם,
האם את מעדיפה לשלם את מחיר הבנייה האישית שלך? או את מחיר הפרידה והכאב?
וזו החלטתך.
למה שלא תחליטי יהיו השלכות בשטח, כי באמת אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.

אתייחס לסיום לנקודה האחרונה שהעלית,
לנתק את הקשר באופן חלקי (לצמצם אותו ברובו)
בעצמך אמרת שניסית בעבר ולא הצלחת,
[יש משהו קשה בלחתוך דברים באופן סופי,
אך לעיתים קשה יותר לשמור על "אש נמוכה", להיות ולא להיות,להיות בקשר, אך מצומצם יותר.]
זה כמו ההבדל בין להחליט לא לאכול עוגה כלל, לבין ההחלטה לאכול ´רק קצת´, לעיתים ה´רק קצת´ הופך למלחמה קשה הרבה יותר מאשר הלא המוחלט.
מבינה?

להחלטתך ושיקולך.

אני מאמינה שעם הבגרות הרבה שמביע שאלתך, ועם הרצון הפנימי הגדול שלך להיבנות נכון, תוכלי להגיע להחלטה הנכונה עבורך ו´לשלם את המחיר´ שאת באמת רוצה לשלם.

הרבהה הצלחה בכל מה שתחליטי,
פה לבירורים וביאורים (במייל):)
צופיה
tsofia641@gmail.com