חבר בגיל ארבע עשרה

רחל שלום.
ראשית כל אני מצטערת על העיכוב הגדול בתשובה. יש עומס גדול מאוד במערכת ולכן יש עיכוב גדול בתשובות.
את בת 14 והגעת (אולי לראשונה) ללבטים של אהבה. בת 14 זה [כבר] בת 14, את כבר לא ילדה, היתה לך כבר בת מצווה ואת אחראית למעשייך. אבל 14 זה גם [רק] בת 14. עכשיו את רק מתחילה לגבש לעצמך את הזהות שלך, את העצמיות שלך ואת הכיוון בחיים שאליו תלכי. קשה לראות את זה עכשיו אבל את עוד יכולה להשתנות בצורה קיצונית באופי שלך, בעקרונות שלך ובחברה אליה את רוצה להשתייך. אותם הדברים נכונים גם לגבי אותו ילד שאותו את אוהבת.
חז"ל מכוונים אותנו במשנה במסכת אבות – "בן שמונה עשרה לחופה". והם יודעים מה הם מדברים. זה שלב בחיים שבו אדם מספיק מגובש כדי שיוכל לבנות בית, אבל גם לא מגובש מדי, כי חייבים להשתנות כדי לקבל את בן הזוג.

נכון, מהלב אי אפשר להתעלם. וכל התירוצים השכליים על למה לא כדאי עכשיו מחווירים לעומת רגש האהבה הבוער והחזק. אבל כמו שאמרת בעצמך שבפנים את יודעת שאת לא באמת מעוניינת בחבר עכשיו. זה בגלל שיש כאן התנגשות בין הרגש לשכל. בין מה שאת יודעת שבאמת נכון למה שאת באמת רוצה. הרי אם הוא באמת מתאים לך תוכלי לפתוח את הקשר כשתהיו גדולים יותר. אם הוא מיועד לך הרגש לא יעלם. להפך, כשתהי בוגרת יותר תוכלו ליצור קשר משמעותי יותר. ומצד שני תוכלי לחסוך לעצמך את כל הכאב הכרוך בקשר לא אמיתי שלא מוביל לשום מקום כפי שעלול להיות בגיל הזה. דברים שכאלו קורים לא מעט. מגיעות אלינו לחברים מקשיבים עשרות שאלות שמשקפות את הכאב שנגרם מאהבות נכזבות בגיל הנעורים.
אז נכון קשה לוותר על אהבה, אבל האם תרגישי טוב יותר עם עצמך באופציה אחרת? אני בטוחה שלא.
מקווה שהצלחתי לעזור לך ושוב אני מתנצלת על העיכוב הגדול בתשובה.
עדה
adarem@gmail.com