חבר שלי לא מוכן לסלוח לי, מה לעשות?

שלום…

נראה לי שאם חבר שלך היה מקבל את המכתב שלך ולא אני, הדברים היו נפתרים הרבה יותר מהר.
רואים שזה מפריע לך, וכל העניין הזה די מבאס מבחינתך.
עכשיו, כל מה שנשאר לך לעשות זה לדאוג שהוא באמת ידע מזה,מעד כמה שזה לא נוח לך.
כתבת שהסברת והסברת שוב…אז נראה לי שכדאי לך בכל זאת לנסות פעם שלישית, לשבת ולשפוך הכול, להגיד לו שבאמת איכפת לך לדעת מה מפריע לו ודברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
לא יודע למה, אבל אם תשים לב תגלה שתמיד יש לנו נטייה להפוך את היוצרות.
לייחס לקב"ה תכונות אנושיות, כאילו שהוא באמת יכול לשכוח, לא לשים לב, ללכת לישון אבל זה לא מספיק לנו ואז אנחנו מתחילים לייחס לבני אדם תכונות אלוקיות.
כמה פעמים נתקלנו במכתבים של בנות שרבו עם חברות שלהם, בנים שלא מדברים כבר כמה חודשים (בדרך כלל דברים כאלה שייכים יותר לבנות, בנים רבים, דופקים מכות אחד לשני ואחר כך הכול טוף, אצל בנות זה תמיד יותר 'מורכב'…) בגלל שהם פשוט לא דיברו.
אחרי שהחבר שלך שמע אותך אומר כמה מילים, לא יותר, לא צריך יותר, בשביל שהוא ירגיש מה שירגיש.
מבחינתו מעכשיו כל פעם שהוא רואה אותך, נזכר בך, נתקל בך, הדבר הראשון שהוא חושב עליו הן אותן מילים.
זה לא איכפת לו מה אתה חושב בלב מהסיבה הפשוטה:
'כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב..' הוא לא הקב"ה, הוא לא יכול לדעת מה שאתה חושב.
ואתה…משתגע.
'מה, הוא לא רואה כמה שזה אוכל אותי?'
אז זהו…שהוא לא!
נכון, זה קשה, מאוד קשה ללכת אליו, לעשות את הצעד כי מה אם הוא לא ירצה?
שאני סתם אצא פארש?
אתפדח לגמרי?
אבל בדרך כלל, דברים כאלה נגמרים טוב…
פשוט תלך אליו, תגיד לו שאתה רוצה לדבר איתו, תספר לו כמה שזה מפריע לך, כמה שלא התכוונת
וממש אין לך משהו נגדו,כי באמת אין סיבה שיהיה לך משהו נגדו…
ואני בטוח שהעניין באמת יסתדר על הצד היותר טוב.
פשוט ל ד ב ר.
להסביר.
המון פעמים דברים שלנו נראים כמובנים מאליהם, לצד השני, הפגוע, הם ממש לא.
תבהיר לו את זה,תשמע אותו ובסוף, אם בא לך לצאת לארג' תזמין אותו לאיזה פיצה או משהו
עם כל התוספות כמובן,ככה בפעם הבאה תחשוב פעמיים לפני…

יאללה, שיהיה לך בהצלחה.

בשורות טובות,

אבינועם
avinoam811@gmail.com