חוזרת בתשובה ונאלצת לשקר להורים שלא יכעסו

שלום טלי!
את צודקת. אי אפשר להמשיך לשקר. עד כמה שהאמת תהיה קשה, אין פתרון טוב ממנה. הורים של בעלי תשובה, לרובם קשה בהתחלה, אפילו מאוד. רובם גם משנים יחס עם הזמן ורואים שהשד אינו נורא. יתכן שכך יהיה גם עם הורייך, צריך בזה סבלנות. האם יש לך קשר עם אנשים דתיים בסביבתך? אולי עם אחד הרבנים שאצלם את לומדת? חשוב שיהיה לך קשר תומך עם אדם חי ומכיר, לא רק קשר מכתבים כמו איתנו. גם אם יקרה הגרוע מכל – שינדו אותך – זו לא סוף הדרך. הרי לא יזרקו אותך לרחוב. לא ידברו איתך? – זה זמני. הם אוהבים אותך ובעצמם יתגעגעו לקשר איתך. ילעגו לך? תהיי סבלנית. יש אנשים שזו דרכם לבטא את ההלם. יציקו לך בשאלות קשות? תאמרי שאת רק בתחילת הדרך, כמובן אין לך תשובה לכל שאלה. כדאי גם שתמקדי לעצמך מול מה הם 'אנטי'? מרגיז אותם שחרדים לא מתגייסים לצבא? זה רק פלח אחד של הדתיים. מרגיזה אותם התנהגות של אנשים מסוימים? את נמשכת לדת, לא לדתיים. יש להם ביקורת על החברה הדתית? אולי היא מוצדקת, לפחות בחלקה. אל תרגישי חובה להגן על כל דבר. תדגישי בפניהם שאינך רוצה לוותר עליהם כהורים. עד היום הם נתנו לך הרבה, ויש להם עוד הרבה מה לתרום לך. תדגישי שאת לא עושה דבר נגדם. אולי הם אלו שחינכו אותך לחפש את האמת, לחשוב, לקבל החלטות, ובעצם את ממשיכה את הערכים שלהם, רק בדרך שונה.
אנחנו יכולים לארגן מפגש ביניכם לבין משפחה בה הבת חזרה בתשובה לפני כמה שנים. הם יראו הורים במצב אחר. אמנם חילונים והבת דתייה – אך המשפחה לא התפרקה, ואנשים מכבדים ושמחים זה בזה.
שמרי על קשר!
טל, חברים מקשיבים