חוטאים ושוב חוטאים

שלום לך שירה (סתם בדרך אגב, גם לבת הקטנה שלי קוראים כך ואני ממש אוהב את השם).
שאלת שתי שאלות. הראשונה הייתה לגבי הגלגולים שלכאורה אין להם סוף. אענה לך על זה שתי תשובות. הראשונה עניינית והשנייה כללית יותר. מסבירים, המבינים בדבר באמת, שגלגול הוא לא על חטא שנעשה בחיים אלו בלבד, אלא בחשבון עם שאר הגלגולים הקודמים. אם בגלגול מסוים הוזנח תפקיד מסוים ובגלגול הבא הוזנח תפקיד אחר, הגלגולים 'מקזזים' אחד את השני. אני ממש לא מבין בזה, אבל ככה הסבירו לי.
התשובה הכללית היא נחמדה ואמיתית. מספרים שני סיפורים על גלגולים. הראשון הוא סיפור על הבעל שם טוב שאמר פעם למישהי שהקשתה לשאול מדוע הקב"ה הרג את בנה בגיל שנתיים שנשמת בן זה הייתה נשמה של צדיק שבאה בגלגול כדי לתקן את שתי שנות חייו הראשונות שבהם הוא ינק חלב מאישה נוכריה.
הסיפור השני הוא על שני גנבים שגנבו סוס. אחד מהם לקח את הסוס לכפר הסמוך כדי למכור אותו שם, ביריד הסוסים, וקשר את חברו במקום הסוס. כאשר הגיע בעל הסוס הסביר לו הגנב הקשור שהוא הסוס, ונגזר עליו להיות בגלגול בסוס שבע שנים בגלל חטא מסוים, ועכשיו כלו שבע שנים אלו והוא מבקש ללכת. בעל הסוס התנצל שרכב עליו, הרביץ לו וכו', ושחרר אותו. משם המשיך בעל הסוס ליריד בכפר הסמוך, כדי לקנות סוס, ושם פתאום ראה את סוסו הגנוב עומד למכירה. ניגש בעל הסוס אל הסוס וצעק עליו: 'לא הספיקו לך שבע שנים? שוב עשית חטא?'.
מוסר השכל – הקב"ה גילה לנו שיש גלגולים כדי שהם יענו לנו על שאלות שמטרידות אותנו, וזה אכן תפקיד הידע הזה. כאשר המידע הזה על גלגולים גורם לנו ללחץ, או, כמו בסיפור השני, לפעול בחוסר הגיון, אנחנו צריכים להפסיק לחשוב עליהם ולחיות את החיים שלנו, כפי שאנחנו מכירים אותם, ולסמוך על הקב"ה שהוא יעשה את החשבונות שלו כמו שצריך.

השאלה השנייה שלך הייתה מאוד פשוטה. מפחיד אותך להיות בתקופה שלפני ביאת המשיח.
התשובה שלי היא פשוטה. גם אותי. זו תקופה קשה מאוד. יש פחד פרטי, מה יקרה לי בצרות הגדולות האלו, ויש גם פחד כללי, הרגשה של אחריות על עם ישראל, הרגשה מפחידה מאוד שאנחנו חייבים להציל ולעזור לעם כמה שיותר מהר, כי עוד מעט כבר יהיה מאוחר מדי. זו הרגשה אמיתית כל זמן שהיא דוחפת את האדם למקומות טובים יותר, לעשייה גדולה יותר.
כבר לימדונו חז"ל 'על כרחך אתה נולד'. הקב"ה הוריד אותנו לעולם הזה בזמן ובמקום שהוא מצא לנכון, בהתאם ליכולות של נשמתנו ותפקידה בעולם, ולא שאל אותנו להסכמתנו. נכון, זו תקופה מפחידה, אבל אנחנו כאן וזה לא נתון לבחירתנו. עכשיו השאלה היא מה אנחנו עושים עם זה. כאשר הפחד משתק אותנו אנחנו צריכים להתחזק באמונה גדולה בכוחנו לפעול בדור הזה, בידיעה שאנו עושים את מה שביכולתנו והקב"ה רואה את הדברים ודן אותנו בהתאם. רק ברגעים שבהם הידיעה הזו מחזקת ודוחפת אותנו קדימה, רק אז אנחנו צריכים לתת לידיעה המפחידה הזו לחלחל בתוכנו.
זו בעצם אותה התשובה כמו התשובה לגבי הגלגול. בכל ידיעה צריך להשתמש במקום שלה, כאשר היא מקדמת אותנו, אחרת נוצר לאדם ערבוב בראש בין המחשבות וכללי ההנהגה השונים, ערבוב בכוחות הנפש השונים, והבלאגן מזיק יותר מכל דבר אחר.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
ymvy@walla.co.il