שלום!
בזמן האחרון יש לי חוסר התלהבות מהכל שגורם לי לירידה רבה בעבודת ה'.
היתה תקופה שבה הייתי קמה בבוקר ומרגישה שמחה על שה' נתן לי עוד הזדמנות למלא את שליחותי ולחיות בעולם הנפלא הזה, כשהייתי מגלה דברים שדורשים תיקון במידותי, הייתי מבטיחה לעצמי שמעכשיו אשתפר ואהיה יותר טובה, וכששמעתי על ספרים מומלצים ממש רציתי ללמוד אותם (חוץ ממסגרת הלימודים בכיתה לא באמת יצא לי ללמוד בקביעות משהו רציף) והייתי מלאת התלהבות ואמונה שאם אני נמצאת בעולם הזה יש לי תפקיד חשוב שרק אני יכולה למלא. אמרתי הקדמה די ארוכה ובעצם מה שרציתי להגיד זה שלמרות שאני יודעת שיש לנו יעוד בעולם, ושאני באמת תורמת לעמ"י (אני מדריכה ומשתדלת לתרום לכלל) בזמן האחרון אני מרגישה חסרת תועלת, לא מרגישה רצון אמיתי לעבוד על מידותי, לא מרגישה התלהבות ורצון להתפלל (פעם ממש רציתי להתכוון והרגשתי רע על שלא הייתי קמה בבוקר להתפלל) וגם כשאני מודעת לזה שמה שאני עומדת לעשות נוגד את רצון ה' זה לא מזיז לי …אני לא אוהבת את המצב הזה אבל מרגישה חסרת יכולת לשנות אותו ו"החוסר התלהבות" מתבטאת, גם לדוגמא בזה שהחופש הגדול מגיע ואין בי אפילו טיפת שמחה או ציפיה כי אני לא מרגישה שאני יעשה שום דבר משמעותי…
בקיצור,לא ברור לי מה קורה כי אני לא כולי מלאת דיכאון אבל אני סתם מרגישה כאילו אני מעבירה ת'זמן כי "מה לעשות אבל אני כבר נמצאת בעולם הזה"
אשמח מאד אם תענו לי ותעזרו לי לצאת מהמצב הזה, ותודה על הזמן שאתם מקדישים..
שלום,
קראתי את מכתבך וממש הבנתי את הרגשתך.
דבר ראשון, רואים מהתחלת מכתבך שאת מסוגלת לעבוד את ה' בשמחה ובהתלהבות כפי שניכר מתחילת המכתב. נראה לי שלכל אדם יש בחיים תקופות של עליות וירידות בשמחה ובהתלהבות שמשפיעות באופן ישיר על עבודת ה'. באמת קשה לשמור כל הזמן על רמה גבוהה של התלהבות.
כתבת שאת מדריכה: דמייני לעצמך שחודש ארגון לא היה חודש אלא למשל חצי שנה. מה דעתך? ודאי שאי אפשר לשמור על אווירה ולחץ עבודה של חודש ארגון במשך זמן כל- כך ארוך. אבל מה, חודש ארגון נותן כוח ותמריץ לשנה שלימה של פעילות. ככה גם בחיים קשה כל הזמן לשמוח ולהרגיש התחדשות במהלך השגרה המשעממת. לכן יש לנו זמנים מיוחדים בהם אנו מקבלים "תמריץ" וחיזוק להתלהבות: חגים- גורמים לנו להרגיש קרובים לה' ורצון להישאר קרובים אליו גם אחרי החג. ראש חודש מלמד אותנו שכמו שהירח מתחדש ומתחיל כל פעם מחדש יש את האפשרות להתלהב מחדש. וגם שבת היא יום ל"מילוי מצברים" רוחניים כדי להמשיך לעבוד את ה' ברצינות גם אחרי שבת.
כדאי לחשוב על דברים קטנים שמשמחים אותך וגורמים לך להרגשה טובה ורצון לעשות טוב:למשל לנגן, ליצור, לרקוד. ומתוך שתהיה לך יותר שמחה ושלוה תצליחי גם לעבוד את ה' טוב יותר. גם כדאי לקרוא ספרים על צדיקים ועל עבודת ה' שלהם (לדוגמא: איש צדיק היה על הרב אריה לוין) שגורמים לרצות גם כן לעבוד את ה' יותר.
ובנוסף לכל כדאי, פשוט לדבר על זה עם ה' לומר משהו כמו :"רבונו של עולם, אני כל-כך רוצה לעבוד אותך באמת ובשמחה, אנא עזור לי להתחזק בכך". זה ממש עוזר לגרום לעצמי לחיזוק הרצון לעבודת ה'.
מצורפים קישורים לתשובות נוספות בעניין:https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=1147
איך לעשות שעבודת ה' לא תהיה שגרתית ומשעממת? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=40697
מקווה שהצלחתי לעזור את מוזמנת כמובן לפנות שוב.
בהצלחה רבה.
חיה,
haya656@shores.org.il