דבר ראשון אתם ממש אחלה..
טוב אז אני בת 17 וקצת
אז בתקופה האחרונה ככה..הרגשתי פשוט רע עם עצמי הכל היה לי רע הרגשתי תמיד עצובה כאילו ממש הרגשתי שהנשמה שלי עצובה ולא יכולתי ליסבול את זה הייתי בוכה לפעמים בלי סיבה מסויימת פשוט כי היה לי רע..מביפנים..וההרגשה הזאת השפיעה לי על הכל..כל דבר פירשתי בצורה רעה..אם זה החברות המשפחה הכככל ובאמת שב"ה לא חסר לי כלום אבל מה שהרגשתי מבפנים פשוט הרס לי הכל הכל לא משנה עד כמה הוא היה טוב..
קיצר ואז החלטתי שאני לא יכולה יותר..אמרתי לעצמי העצבות הזאת נובעת מחיסרון בנשמה אז אני חייבת להתקדם בעבודת ה' ובאמת התחלתי להקפיד על מלא דברים שלא הייתי עושה קיבלתי על עצמי..קריאת שמע בלילה תפילה מלאה בבוקר נטילת יידים אמירת תהילים מידי פעם וכל מיני כאלה שבאמת בעבר לא יחסתי להם חשיבות..וגם התחלתי קצת לברר לעצמי ואני לומדת את "שיר השירים"(ספר מעולה אגב)של הרב אבינר..מה שאני מנסה להגיד זה שבאמת אני מישתדלת להתקרב לה' אבל אני מרגישה שהוא פשוט לא עוזר לי אולי אני קצת פחות בעצבות אבל ההרגשה עצמה לא השתנתה לא פתרתי את הבעיה..אני פשוט לא מאושרת כמה זמן אפשר להמשיך לחויות ככה באמת שאני מפחדת שלנצח אני ירגיש ככה ולא משנה כמה אני יתקרב לה'..
העניין הוא שאני מתחילה לפחד שה' לא עוזר לי בגלל חטאים של העבר..יותר משהו מסויים שאני אפילו לא רוצה לפרט עליו אני מפחדת שה' לא סלח לי על החטא הזה והעונש שלי הוא להרגיש חור בנשמה למשך כל החיים! מה אני יעשה שה' יסלח לי?!?!?אפילו השלמתי ספר תהילים לכפר על החטא אבל אני מרגישה שזה לא נסלח לי..אווף מה אני יכולה לעשות??אני מפחדת שזה העונש שלי..שעל מה שעשיתי אין סליחה אני מתעבת את עצמי על מה שעשיתי, מה שחשבתי לעצמי באותו רגע שעשיתי את זה..אני פשוט יודעת שאני של היום בחיים לא היתה עושה את מה שעשתה!ה' בטח מאוכזב ממני האם על כל חטא יש כפרה?אני כל הזמן חושבת על המידרש של ר' אלעזר בן דורדיא למרות כל החטאים שהוא עשה ה' מחל לו..אבל מצד שני העונש לו היה שהוא מת.. גם בתורה יש חטאים שהעונש להם כרת,זה אומר שלא על כל דבר יש מחילה ואלי גם על מה שעשיתי מבינים?אני מפחדת..אולי הקב"ה מחל לי אבל אני צריכה להיענש..ועונש שלי זה שאני ישאר עצובה כל החיים או שאני לא יתחתן..לא יודעת זה מפחיד אותי..אתם אנשים טובים ובאמת שאתם עושים עבודת קודש,אבל גם
בע"ה
שלום.
קראתי את מכתבך והרגשתי שממש קשה לך. רואים שאת באמת טובה ורוצה רק לעשות טוב ולעבוד את ה´ באמת. את עצמך כותבת שהיום לא היית עושה את אותו חטא. זה מראה על חזרה אמיתית בתשובה. נראה לי שהנקודה העיקרית שאת צריכה להתעסק בה עכשיו היא לא דאגה על החטא ההוא וחשש בגללו, אלא בעיקר התקדמות באופן כללי בדברים אחרים. אני בטוחה שיש בך המון דברים טובים: את משתדלת להתקרב לה´, ללמוד, להתפלל… תתמקדי (ותתקדמי) בדברים האלה ובעוד דברים של עבודת ה´-חסד, שמירת הלשון, עבודת המידות וכו´. תתחזקי בהם בלי קשר לאותו חטא. לחשוב על החטא כל הזמן לא עוזר לך אלא מפריע ומצער, ובעקבות כך מונע התקדמות.
אנחנו לא יכולים לדעת למה ה´ מביא לנו ייסורים וצער, לא תמיד זה עונש. לפעמים זה ניסיון לאדם או דרך למילוי השליחות של האדם בעולם… ואנחנו לא צריכים להתעסק בזה ולדאוג מזה. ואת גם לא צריכה לחשוש שאולי זה עונש, אנחנו לא יודעים, ולא יכולים לדעת חשבונות שמיים. חז"ל לימדו אותנו כמה גדול כוחה של התשובה וכמה ה´ חפץ בתשובת בניו ומסייע להם. ונותן אפשרות לחזור בתשובה. בנביאים אחרונים יש תוכחות לעם ישראל גם על חטאים חמורים מאד ומטרת תוכחות אלו היא לגרום לעם ישראל לחזור בתשובה. זאת אומרת שגם על חטאים גדולים אפשר לחזור ולא להענש. (וגם עונש בסופו של דבר זה לטובת האדם) ה´ אוהב את עם ישראל. ובמיוחד ה´ אוהב את השבים ורוצה בהם. "כי ימינך פשוטה לקבל שבים…". ודווקא אחרי שנופלים אפשר לקום ולהתקרב לה´ אפילו יותר מקודם. כתוב בספר שערי תשובה:"על הפסוק "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך ה´ אור לי", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש תהלים מזמור כב): אלמלא נפלתי לא קמתי". ומהמכתב שלך אני מרגישה שיש לך הרבה יראת שמיים ואהבת ה´, כך שאני בטוחה שאת בדרך הנכונה, מתקדמת ומתחזקת. ובעז"ה תצליחי.
חוץ מזה שאת עושה, כמו שכתבת, דברים שגורמים לך להתקרב לה´ (לימוד וכו´) תחשבי מה גורם לך לשמחה ושלוה ותשתדלי לעשות את זה: אולי לנגן/לשמוע מוזיקה (שמוסיפה יראת שמיים), או לצייר, לטייל בטבע וכו´- מה שגורם לך להרגע ולשמוח. תתרגלי להסתכל על העולם, האנשים סביבך, מה שקורה לך, בעין טובה תראי מה טוב מסביב ואיך כל דבר יכול לקדם אותך.
וכמו בכל דבר, תמיד טוב להתפלל. אפילו במילים שלך. תתפללי לה´ שיעזור לך לחיות בשמחה ושלוה, ולהתקרב אליו עוד.
אני מצרפת קישור לתשובה נוספת שיכולה לעזור.
למה שה´ יסלח לי? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=72509
חזקי ואמצי. הרבה הצלחה.
את מוזמנת לספר על ההתקדמות שלך ולשאול עוד.
חיה.
haya656@shoesh.org
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, ו[המספר הוא: 1599-5000-54 (מספר חדש!)] סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!