חושבת הרבה על המוות

שלום לך,
ממש מעניין שמה שאת מזכירה ממש קשור ל"דף היומי" שכל העולם היהודי התחיל ממש בשבוע שעבר. במסכת ברכות דף ה' נאמר: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' (תהילים ד) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב, ואם לאו- יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם. אם נצחו מוטב, ואם לאו- יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם, אם נצחו מוטב, [ואם לאו-יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה]. שמת לב? במלחמת היצר הטוב והיצר הרע שבתוכנו נותנים לנו חז"ל עצה טובה- אם שום דבר לא עוזר תזכור את יום המיתה ולא תחטא.
ואת ממש קרובה לזה, את ממש כמעט מקיימת את זה רק שבמקום לחשוב על יום המיתה במובן של 'האם הספקתי למלא את חובתי בעולם' את שמה לב יותר למה שיגידו פה בארץ…
מה שיעשה את המעבר אצלך בין לחשוש מיום המיתה במובן של מה יחשוב הקב"ה לבין לחשוש מיום המיתה במובן של מה יגידו הסובבים הוא העניין השני שהזכרת שהוא היותר עיקרי: את חייבת להתחיל לשים לב לרצון הפנימי שלך! למה שאת בתוכך אמורה לעשות.
אנחנו חיים בחברה מאוד חיצונית לצערנו, כל העניין בטלוויזיה, בפרסומות, בסרטים זה להיראות בדיוק כמו שהם מראים לי שעלי להיראות בשביל שיעריכו אותי, בשביל שיכבדו אותי, בשביל להיות נחשבת וקשה לנו מאוד לעשות את ההפרדה ולראות את המתיקות של חיים עצמיים, חיים בהם הערך שלי נקבע על פי מי שאני באמת בפנימיות שלי ולא בגלל שום אמת מידה אחרת.
במסכת אבות נאמר: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו" והפוך לרעה. ז"א שנכון מאוד שיש קשר בין איך שאנשים מסתכלים עלינו לבין איך שהקב"ה מסתכל עלינו אבל בדיוק בגלל זה צריך להסביר את זה טוב יותר…
וכאן מתחילה התשובה שלי…
גם לי היו ההרגשות האלה שאת מזכירה, כשהייתי צעיר יותר הייתי מאוד מושפע מהחיצוניות הזו כי כל עולמי היה סביב אותה תפישה חיצונית- אני מוכרח נעליים כאלה כי לכוכב הכדורסל שאהבתי היו בדיוק כאלה, אני מוכרח להיות ליצן, לרכל על אנשים ולעשות מהם צחוק כי כך אני אתגדל בעיני החברים וכולם ירצו בחברתי וכו'. כשגדלתי קצת הבנתי שיש לי אישיות משלי, שיש לי משהו מיוחד בעולם, שיש לי נשמה מיוחדת ותפקיד מיוחד בעולם שלאף אחד אחר אין ומעולם לא היה. התחלתי לחפש את אותו התפקיד, את אותה הייחודיות והתחלתי ללמוד תורה. בתורה לומדים את הנשמה שלנו, את אותו החלק המיוחד שבנו שמחייה אותנו וכך לאט לאט אני מוצא יותר ויותר את עצמי בעולם ופחות ופחות צריך את התגובות של החברה שמסביב. וכשבן אדם מתחיל להיות יותר מחובר לעצמו הוא מתחיל יותר ויותר לעשות למען אחרים, לתת את אותו החלק המיוחד שבו גם לאחרים, נותן להם להנות ממה שיש לו לתת להם-לשם כך הוא נוצר.
לעומת זאת עומד הכבוד החיצוני ומנסה תמיד להפיל אותי לתחושה דמיונית של ערך מדומה וחיצוני. תגיד, חשבתי לעצמי, אם אתה כל הזמן תתנהג יפה ליד מישהו, תהיה מנומס, תהיה אדיב, תציע עזרה ותחייך אבל לאבא ואמא שלך, בתוך הבית תתנהג בחוצפה, באכזריות ובכפיות טובה האם מה שיגידו עליך בחוץ יהיה נכון? האם אותו אחד שאני מתנהג אליו יפה יודע מי אני באמת? מה אני באמת עושה? ההורים שלי יודעים…הקב"ה יודע… ואז הבנתי שבאמת אני צריך להתנהג יפה לכל אחד בכל מצב גם בחדרי חדרים ולא בגלל שכך יראו אותי אלא שכנראה יש משהו עמוק יותר- שזה צריך לבוא מתוכי..
הכבוד החיצוני הוא דמיון כי הם לעולם לא יצליחו להגדיר אותי- מי שכן יוכל להגדיר אותי הוא רק מי שיצר אותי ויודע איזה תכונות יש לי ואיזה תכונות רכשתי במהלך החיים- רק מה שהוא יידע עלי בסוף מאה ועשרים שנה- זה מה שבאמת חשוב…
אז למה אמרו חכמים שדעת הבריות בד"כ נכונה גם ממש כמו דעתו של הקב"ה? כי בני אדם שאיתם אני נמצא מספיק זמן בדרך כלל יוכלו להבחין אם אני עושה הצגות או לא, אם אני חיצוני או לא, יוכלו לדעת באמת..
לעומת זאת מי שמכיר אותי מספיק זמן ויודע שאני תמיד במגמת השתפרות, תמיד יודע לקבל ביקורת ולנסות להשתפר, תמיד מנסה, תמיד משתדל לעשות טוב יותר בפעם הבאה- אז גם אם הוא רואה את הכישלונות הוא יודע שאני, בפנים בפנים, בן אדם טוב ורק לפעמים אני גם נכשל…
חז"ל אומרים שאם אדם לומד תורה אבל התנהגותו אינה מוסרית, אין דיבורו בנחת עם הבריות אלא הוא פוגע ומעליב ומרכל, ואין משאו ומתנו באמונה, הוא אינו אמין בעסקים, משקר ומרמה, ובעל מוסר תשלומים ירוד, מה הבריות אומרות? אוי לו למי שלמד תורה, אוי לו לאביו שלימדו תורה, אוי לו לרבו שלימדו תורה, ראו זה שלמד תורה, כמה מכוערים מעשיו! ונמצא שם שמים מתחלל, כי הבריות תוהות: מה שווה כל התורה שלו?!
אבל במצב הפוך, אם אדם שלומד תורה, דיבורו בנחת ומשאו ומתנו באמונה, מה הבריות אומרות? אשרי מי שלמד תורה, אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה, ונמצא שם שמים מתקדש (יומא פו א, ונפסק ברמב"ם הלכות יסודי התורה סוף פרק ה).
לכן, באמת באמת צריך כל הזמן לשים לב למי אני באמת?, מה מצופה ממני באמת מאת הקב"ה? מה רצה הקב"ה ממני כשהוריד אותי פה לעולם בתקופה כזו מיוחדת? אדם שחושב כך, אדם שמחפש את דרכו כך ובורר על פי זה את מעשיו ואת התנהגותו- בסופו של דבר גם הבריות יגידו עליו תשבחות! רק שאותו זה ממש לא יעניין… זה בכלל לא בראש שלו מה יגידו- העיקר שהטוב האמיתי ייצא לפועל, העיקר הוא הדבר עצמו ולא התגובות שלו…
ואת, לפי מה שאת מתארת, במדרגה עוד הרבה יותר גבוהה ממה שתיארתי מהעבר שלי. אותך מעניין לעשות טוב בשביל שכך יזכרו אותך ויש לך כוח עצום שדווקא ע"י זה תוכלי לנווט טוב יותר בדרך לעצמיות. יודעת למה? כי האנשים שסביבנו לא סתם סביבנו. תארי לך שהיית נולדת לבדך בעולם והיו אומרים לך "תעשי טוב"- איך היית יכולה לדעת אם מה שאת עושה הוא טוב או לא? לכן שלח לנו הקב"ה אנשים סביבנו שידעו להעיר לנו כשצריך, לכוון אותנו לנקודה טובה, לחדד אצלנו תמיד את הטוב, לעשות אותנו ליותר טובים (לכן אומרים שאדם צריך לקנות חבר טוב כי חבר טוב הוא אחד שבגלל שהוא באמת רוצה את טובתנו הוא יודע גם להעיר לנו ולשפר אותנו) מספרים על הגאון מוילנה ששכר מישהו שילווה אותו במשך כל היום ובלילה יגיד לו ויעיר לו איפה טעה ומה הוא צריך לשפר… מדהים!!!
ואת, את יכולה לקחת את הטוב הזה, את העובדה שיש אנשים סביבך ולהשתמש בזה בתור מבחן- אם הדרך שלי, אם העניין שלי בעולם שדרכו אני תורמת לעולם יהיה גם טוב בעיני הבריות- כנראה שזה טוב אמיתי ואם זה לא נכון בעיני הבריות, בעיני רוב הבריות, כנראה שיש לי עוד מה לשפר, יש לי עוד מה לחדד ולעשות את מה שאני עושה אפילו עוד יותר טוב…
נפלא!
לכן, עזבי כרגע את המחשבות על המוות, שימי לב לתפקידים החשובים והטובים שיש לך לעשות בעולם הזה. כל דבר קטן הוא התפקיד שלך בעולם:
לעזור לאבא,
לדבר עם אמא ולומר לה מלים יפות,
לחזק חברה שקצת ירד לה המצברוח,
להתפלל לה' היום בערב,
לומר תהלים בשביל יהונתן פולארד,
כל זה מרכיב את תפקידנו בעולם!
שימי לב ותלמדי על הטוב שעוד צריך לעשות בעולם ולכי קדימה מבלי להסתכל אחורה אם הכבוד עוקב אחרייך… אני בטוח שתצליחי..
כל טוב ומקוה שעזרתי, אם לא או אם תרצי להרחיב- את מוזמנת לכתוב אלי שוב,
אילן
ilancohen9@walla.co.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!