חושבת לעזוב-שירות לאומי…

שלום וברכה,
יישר כוח על עבודת הקודש שלך בבית הספר ובמועדונית, אשריך שזכית לתת מעצמך ולבנות עולמות של חסד.
שאלת שאלה מורכבת ועדינה ואין בידי די מידע עליך ועל מקום השירות כדי להמליץ לך מה לעשות. לכן, קחי את התשובה הזו כנקודה למחשבה בלבד ותתייעצי עם אנשים שמכירים אותך יותר מה לעשות. כמובן שאת מוזמנת בשמחה ליצור איתי קשר באופן אישי ולפרט יותר ואני אשתדל לעזור כמיטב יכולתי.

כעקרון, אינני בטוחה שטוב לעזוב את שנת השירות באמצע. כפי שכתבת, לא בטוח שבמקום אליו תעברי יהיה לך יותר טוב. בכל מקרה, אל תעזבי את מקום השירות הנוכחי שלך עד שאת לא מוצאת מקום חלופי טוב יותר.

וככלל-כדאי להפריד בין קשה לבין 'סובלת'.. אם קשה בדרך אך סה"כ טוב,אז לאדם יש אתגר והוא יכול לשמוח בקושי,אך לסבול ממש לא צריך. אין אידיאל להיות במקום בו רני מרגישה מועקה תמידית בבוקר.
ואנסה לנתח את מצבך כפי שהבנתי משאלתך.
את נמצאת בעיצומה של שנת השירות (אפשר לומר שכבר עברת חצי שנה), ובכל זאת אינך נהנית מהעבודה בבקרים. לעומת זאת, במועדונית בצהרים את מאוד נהנית וטוב לך עם הבנות.
אפשרות אחת היא לצאת עכשיו למקומות שירות שונים, לבדוק, לברר, להתראיין ולעבור את כל התהליך שעברת שנה שעברה כדי למצוא מקום חדש. ושוב- להתחיל מהתחלה להיקשר לחניכים, לצוות, לבנות.
אפשרות נוספת היא להישאר איפה שאת ולנסות לעבור את השנה בכמה שיותר טוב…

בחיים פעמים רבות לא הכל מתנהל כפי שרוצים, לא תמיד הכל מושלם, תמיד יש משהו פחות טוב שפוגם בשאר הדברים שמסביב. בכל זאת, לנו יש את הכוח להפוך את הדברים למושלמים בעיננו.
איך עושים את זה? על ידי שינוי נקודת ההסתכלות והדגשת הדברים הטובים סביבנו. זה לא אומר להתעלם מהדברים הפחות טובים, זה לא אומר לחיות באשליות שהכל מושלם, זה אומר- לבחור להסתכל על מה שיותר טוב ולהפיק ממנו את המירב. כתוצאה מכך באופן ישיר, הדברים הפחות טובים מאבדים מערכם.
את נהנית במועדונית, את מרגישה שאת ממצה את עצמך שם- תשקיעי את כל כוחותיך במועדונית, ביצירת קשר אישי, בחיבור לחניכים, אולי גם במפגש איתם מעבר לשעות הפעילות הקבועות.
טוב לך עם הבנות- תשקיעי בקשרים החברתיים ביניכן, בהווי בדירה, באירגון שבתות משותפות.
שימת הדגש על הדברים שמהנים אותך וגורמים לך לסיפוק תגרום לך להרגיש טוב יותר בהמשך תקופת השירות ותתרום להרגשת המיצוי העצמי. כך גם לא תרגישי שסתם ´ביזבזת´ שנה.
לגבי בית הספר- גם כאן יש לך אפשרות להדגיש את הטוב. לא פירטת מה בדיוק פחות טוב לך בבית הספר- העבודה הפרטנית, הצוות. תנסי לקחת דבר טוב אחד שיש שם ולהתמקד רק בו. אם את אוהבת את התלמידים, תנסי להשקיע ביצירת קשר אישי, בשיחות בהפסקות ולא רק בלימוד. גם במהלך העזרה הלימודית שאת מעניקה באופן פרטני, תנסי להעניק מעבר ללימוד שגרתי ורגיל, ליצור קשר, לשדר חום ואהבה. אולי כדאי שתדברי עם ההנהלה שתיתן לך אפשרות לעסוק ולפעול יותר בתחומים שאת אוהבת ובהם תרגישי יותר מיצוי עצמי, כגון: ארגון פעילויות לילדים, משחקים, שיחות אישיות.
הרב דסלר כותב שהנתינה מולידה אהבה- ככל שתרגישי שאת מעניקה מעצמך, כך גם תאהבי יותר את האנשים להם את מעניקה ונותנת.

זכרי, גם אם את מרגישה שאת לא ממצה את עצמך, שהעבודה שלך לא חשובה, שאת לא מרגישה סיפוק- את עושה המון! חיוך אחד לילד שההורים שלו לא מחייכים אליו כבר חודש, תשומת לב קטנה לילדה שבדיוק נעלבה מהחברה הכי טובה שלה- כל אלו פועלים ומשפיעים סביבך, בונים עולמות בנפש הילדים, גורמים להם להרגיש טובים ורצויים בעולמו של הקב"ה.

בהצלחה רבה!
אשמח לשמוע ממך גם בהמשך,
עדי.
adi_sh@shoresh.org.il