חיבוק פעם בחודש

קראתי פעם סיפור על בחור אחד, סיפור אמיתי,
הוא היה ה'דוס' בשבט שלו, בבני עקיבא,
והיתה לו חברה, וגם היא היתה נחשבת 'דוסית',

יום אחד הם יצאו לטיול יחד, לבד.
באמצע הטיול,
הבחורה נפלה, וקיבלה מכה חזקה מאוד,
והתחילה לבכות,
אחרי התלבטות הבחור החליט לעזור בה,
ונגע בה.
עד אז הם שמרו נגיעה,
אבל עכשיו הבחור החליט לעזור לה לעמוד,
ולהרגיע אותה.

את המשך הטיול,
הם כבר הלכו יד ביד.
את הסיפור קראתי, בספר שראיין חבר'ה שחזרו בשאלה..

אני לא מנסה להגיד, שכל מי שנוגע בחברה שלו,
זה יגרום לו לחזור בשאלה,

אלא להגיד שהמגע בין המינים, זה משהו עוצמתי!
אין אדם בעולם שיכול להגיד, שאין משהו עוצמתי ומיוחד במגע,
זהו שקר גדול להגיד כך,

מצד השכל, זה לא מובן,
'זה רק נגיעה', מה מיוחד בזה?

אבל 'זו עובדה' שכולנו 'חותרים למגע',
כי יש משהו מיוחד, בעצם הנגיעה הזו.
משהו שטבוע בנו בטבע,
משהו מעל ההבנה השכלית.

לא סתם, הרבה בני נוער וגם מבוגרים,
מתקשים עם ההלכה של 'שמירת נגיעה',
כי יש בזה משהו שאנחנו משתוקקים אליו.

בקיצור,
הנגיעה היא הרגשה עוצמתית,
וזה לא יסתיים בחיבוק אחד,
אלא ימשיך הלאה,
ואם אנחנו נותנים פתח כאן, סיכוי גדול שנשאב פנימה,
ונמשיך הלאה.
כמו אותו בחור שנגע רק בשביל לעזור,
וזה גרר תהיות, וספיקות,
שגררו נגיעות שלא לצורך נוספות עד לחזרה בשאלה.

עד כאן זה היה רק בשביל להטעים,
לתת טעם וסיבה מדוע זה אסור,

אך גם בלי טעם זה,
אין מי מהפוסקים שיתיר דבר זה,
והפוסקים הסתפקו האם לאישה נידה, שאסור גם לבעלה לגעת בה,
שהבעל היה חולה מאוד, ואין מי שיעזור לו,
האם מותר לאישתו לגעת בו כדי לעזור לו,

אבל חיבוק שזה 'מגע רגשי', זה אסור
במיוחד בנידה, ובמי שאינה אישתו.

בהצלחה,
ובעז"ה תתחתנו,
ותזכו לבנות בית בקדושה וטהרה.

ולכל שאלה…
אלעד
gasner@inn.co.il