חיים לפי החברה או לא?

הדר יקרה,
דבר ראשון מבקשת סליחה. היתה לי תקלה בכניסה לאתר שנמשכה הרבה זמן.

כמה טוב לך שזה מה שמעסיק אותך, שעל זה את חושבת. הרצון שלך מפעים אותי.
לפני הכל, אני חייבת להגיד לך שאת שואפת למשהו מאוד גבוה, למדרגה עליונה של חיבור אמתי למה שאת מאמינה בו.

בעיני, זה דבר שמגיעים אליו אחרי עמל רב.
אחרי עבודת נפש פנימית של לייקר את מה שחשוב
לבנות עולם רוחני כזה שהחוץ לא מעניין אותו,
שלא עובד אצל אחרים,
לעבוד את ה' ממקום של צנעה בנפש זה נקרא לעבוד אותו באמת
זה אתגר מאוד גדול
במיוחד בגיל שלך
שהחברה כל כך מרכזית ומשפיעה ומעצבת.

למה זה כל כך קשה להשגה?
אנחנו חיים בתרבות שמה שחשוב בה זה איך שאנחנו נראים.
אם אתה רוצה לקדם מכירות אל תנסה קודם לבחון את טיב המוצר לֵך על פסיכולוגיה שיווקית. זה מדע שלם: העטיפה, עיצוב חלונות ראווה, הרצת קמפיינים , הרצאות תדמית, הפקות אופנה, תכנון מתקני תצוגה.
השיקול היחיד הוא: מה יכניס יותר רווחים.
בתרבות המערב אתה שווה את מה שאתה מרוויח.
החברה כולה עוסקת באופן מתמיד בחיצוניות, תמצאי את זה בכל מקום: בפרסומות, באינטרנט, בלוחות מודעות, בעיתונים.
יש לך משהו חשוב לעשות? תפרסם. אתה חייב לוגו, רוץ להופיע בטלוויזיה, תארגן מהר מסיבת עיתונאים.
כל זה מקיף אותנו וסוגר עלינו מבפנים, ככה אנחנו מעריכים אנשים, יוצרים לעצמנו מודלים לחיקוי בסטנדרטים של פלסטיק ורייטינג.

חסר בתרבות הזו הרבה מאוד פְּנים, האדם לא מרגיש טוב עם עצמו ועם מי שהוא, זה בגלל שריק או רקוב לו בפנים, אין לו טיפת הערכה ואהבה עצמית, אין לו אישיות אז הוא מחפש אישורים מבחוץ.
כמו במכירות גם אצל אנשים, התדמית היא העיקר, העולם הפנימי שווה משהו רק אם הוא מוחצן, רק אם אחרים רואים אותו, אחרת, בשביל מה הוא קיים?
עושים רק מה שיעצב לנו תדמית שווה.

האופנה משתנה בתדירות גבוהה וקצב מסחרר ואנחנו צרכנים שלה.
התרבות הזו מציפה אותנו והופכת לחלק אינטגרלי מהחיים שלנו.
אנחנו מעתיקים את דפוס החיים הנמוך הזה לעבודת ה' שלנו. רוצים להראות דוסים: מתנדנדים בתפילה, עושים פרצופים, וכשמקיימים מצווה דואגים שמישהו יהיה בסביבה… ליתר בטחון.

כמה זה קשה:
להתפלל בבית הכנסת בלי לחשוב על זה שמסתכלים עליך
לתת צדקה בלי לראות את הסביבה ממטר
לעזור לחברה בגלל שזה מה שנכון ולא בגלל שאחרי זה יגידו לך וואו
לדבר יפה לאחים הקטנים לא כדי לקבל אישורים חברתיים.

איך אפשר להגיע לעבודת ה' בצנעה?
רוצה שנחשוב יחד על פתרונות.

להבין שזה תהליך. זה לא דבר שיקרה לנו ביום אחד, אפילו לא בשנה. זו עבודה לחיים שלמים.
זה לא אמור לייאש אלא לשים אותנו במקום הנכון, לגרום לנו להציב יעדים שאנחנו יכולים לעמוד בהם וכל יום להתקדם קצת.
לא להחליט על רף גבוה שקשה לנו לכבוש כי אז אנחנו מתרסקים ונמאס לנו ובא לנו לחתוך.

חז"ל מלמדים אותנו שהֲדַר מִצְוָה-צְנִיעוּת (מסכת דרך ארץ זוטא ה)
את רוצה להדר במצווה? לעשות אותה הכי טוב שיש?
תעשי אותה בצניעות
תנסי להסתיר את עצמך, תעשי דברים בשקט בלי להודיע מראש, בלי לחפש קהל תוך כדי, ובלי לספר את זה אחר כך.
תשאירי את זה בין ה' ובינך.
ככה הנפש מתרגלת להעריך פְּנים
לחפש אמת.

אני מציעה שתבחרי משהו אחד קטן
כמה שיותר קטן
תבחרי מצווה שאת הולכת לעשות אותה באופן קבוע בלי שאף אחד ידע.
תנסי לשמור על סודיות.
כשהיסוד הזה של הצניעות יקָבּע לך בנפש, לאט לאט תוכלי להרחיב את המעגלים הטובים שלך
בסבלנות, בהתמדה, בהדרגה תוסיפי עוד מצוה ועוד אחת.

מקוה שקצת עזרתי.
ב"הצלחה יקרה,
נועה