חילונים חופשיים??

שלום רב,
חשוב מאוד מאוד שאת שואלת וכל הכבוד.
ייתכן שאינך מרגישה בשאלה כמו חברתך אומנם אם אינך יכולה לענות לה יש פה חשיבות מאוד – גם לענות לעצמך…

קודם כל הייתי רוצה לברר באופן עקרוני – האם החילונים מאושרים…

לכן קודם כל אומר על זה בקצרה:

טעות לחשוב שלחילונים כל הזמן רע בחיים והחיים שלהם גרועים – אחרת הם היו רצים לחזור בתשובה.. וכן אנחנו צריכים לזכור שלא תמיד כשאנחנו עושים רע אז רע לנו וכו´.

ישנם כמה דרכים להסביר את זה.. וזה גם תלוי באדם עליו אתה מדבר.
ישנם אנשים אשר לא מרגישים את הרע כי הם כל הזמן מוקפים בהנאות רגעיות שמסתירים להם את הצער. ישנם רגעים צרים בהם הם נפגשים עם ריקנות חייהם אבל ישר ממלאים אותם בהנאה אחרת.. התורה והמצוות פונות אל האדם לשנות את כל עצם חייו – לא חיים שצריכים כל הזמן למלאות אותם אלא חיים שהם עצמם עצם קיומם הם מלאים – שמחה תמידית מעצם החיים ולא צורך לספק בכל רגע את הריקנות אלא מילוי ממשי של עצם הנשמה של האדם שמופיעה..
כמשל: יש חושך בחדר. יש אדם שכל הזמן ידליק גפרור, אומנם הוא יכבה ואז הוא ידליק עוד אחד.. וכן הלאה.. יש אדם שפשוט יפתח את החלון ויתן לאור ליכנס – זה אמונה.. שממלאת את כל החיים באור וכמובן – אור יותר חזק, עוצמתי וכו´..

ישנם אנשים שיש להם חיים שמלאים מתוכן מסוים שקשור בעצמו לתורה ולכן הם פחות חשים את הריקנות.. אדם שעושה חסד ועוד דברים הוא אדם שמתמלא מאור ה´ גם ללא ידיעתו ולכן אין חסר לו באופן מוחלט התורה… הוא איננו מבין לפעמים מהי התורה וכיצד היא ממש הולכת בכיוון חייו ורק בגלל ציור נמוך של התורה הוא מתרחק ממנה

אחד ההסברים לזה שכתוב בכמה מקומות הוא ממש מזעזע..
הרב קוק מסביר זאת בהתיחסות לשאלה מעניינת. אנחנו הרי מבינים שחיפוש האדם אפילו אחר סיפוק תאוותיו נובע מכך שחסר לו משהו והמשהו הזה זה הנשמה הנשמה שבו צמאה ולכן הוא מחפש… אם כן – כיצד ייתכן שכשהאדם עושה עבירה זה מספק אותו… ואפילו זמנית? אומר הרב קוק דבר נוראי – החטא איננו מספק את הנשמה אלא מנמיך אותה ומנמיך את הצימאון…
זאת אומרת העובדה שלפעמים לא חסר איננה מראה על דבר חיובי אלא על חיים יותר קטנים במידה מסויימת…

משל למה הדבר דומה:
לאדם שנולד עיוור.. או עבד.. לא תמיד יהיה לו חסר משהו בחייו והוא יתרגל למעמדו שבו הוא חי כי כך הוא מכיר את חייו – עדיין אם נדע שאפשר להציל את האדם הזה נרצה לעזור לו מתוך הבנה שחייו יהיו יותר טובים אם הוא יפתח אותם.. לפעמים עיוור מרגיש בחיסרון כשהוא נפגש עם מישהו שרואה…

לכן הפתרון האמיתי לאנשים שאינם מרגישים בחסרון הוא באמת מתוך מפגש ככל שהציבור הדתי לאומי יותר יאיר אור של חיי אמונה ועבודת ה´, חסד ושמחה וחיים וגבורה וטהרה הם יתחילו להרגיש בחסרונם..

לפעמים הם אינם מריגישים בחסרון כי אנחנו באמת לא מאירים לידם אור כל כך גדול.. וזה דבר שלאט לאט משתפר וגם כל אחד צריך לשפר בעצמו..
(אגב ישנם מקרים שאנשים כאלו ירד להם האסימון כשהילדים שהילדים שלהם לא הלכו בדרכם. לפעמים יש אנשים שהם טובים באופן טבעי אבל כדי שכולם יצאו כך צריך תורה ומצוות)

כמובן שצריך מאוד מאוד להרחיב על מה האמונה נותנת לנו ואיך היא קשור לכל החיים ואיך היא קשורה גם לתאוות ולהכל..

בשביל זה צריך ללמוד אמונה ולהבין טוב טוב מה זה המצוות, מה זה התורה,
באמת גם את וגם חברתך חייבות יותר לברר את עניין התורה והמצוות… בשביל יותר להתקשר,
כדאי ללמוד ספרי אמונה כמו – אחת שאלתי, דע מה שתשיב לעצמך ועוד..

לעניין השאלה על החופש..

השאלה הזו תלויה במהו רצוננו האמיתי.
לפני הרבה שנים – היה ניסוי. עשו סרט שבו כל שניה הוקרן בתוך הסרט תמונה של קולה. הצופים לא ראו זאת כי זה היה במאית שניה.. אומנם כשיצאו להפסקה – עלתה קניית הקולה במזנון באחוזיים משמעותיים.

כשהיית שואלת את אותם אנשים – האם רציתם לקנות קולה? הם היו עונים – ודאי.
אומנם אין זה נכון שזה רצונם האמיתי – הרצון הזה הוחדר להם מבחוץ..
היה עוד ניסוי – אדם היפנט מישהו ואמר לו – בו לבקר אותי מחר בלי שתדע למה..
אותו אדם הגיע. האם הוא באמת היה חופשי לבחור בדבר?

השאלה היא האם כל רצון שיש לנו – הוא רצון אמיתי שלנו או הוא השפעה של התרבות החיצונית, של העולם בו אנו חיים ושל דברים מבחוץ ששינו את מחשבתינו ורצוננו..

התורה – היא מדריכה את האדם לחיות על פי רצונו האמיתי. כל עניין התורה הוא לחבר אותנו לנשמתינו – לרצוננו האמיתי לעצמיותינו.
אברהם אבינו קיים כל התורה כולה – בלי שאף אחד לימד אותו.. כיצד הוא ידע זאת?
אומרים חז"ל – מעצמו..
אברהם היה כל כך קשור לנשמתו שהוא הרגיש איך כל התורה והמצוות טבעיות לו.. זה לא משהו שכפוי עליו.

זה כמו שאת אוכלת עם סכין ומזלג ולא עם הידיים.. מדוע את עושה זאת? כי אני לא בהמה..
כן אבל הרי את לא חייבת. ואת אוכלת ככה כי ההורים שלך אמרו לך..

נכון! אבל אכילה בצורה הזו היא מאוד מתאימה לזה שאני בן אדם ואני מרגישה שזה טבעי לי לאכול ככה.
אותו דבר.. התורה מדריכה אותנו לחיות על פי טבעינו. המצוות אמורות לעזור לנו לחזור לעצמינו – לטבע שלנו.. להיות עצמינו.

האדם צריך להיות מודע לכך שהרבה דברים בחייו הוא לא עושה מרצונו האמיתי אלא מהשפעה חיצונית – זה מקור להרבה הרבה עצבות וחוסר סיפוק בחיים. ככל שאדם יחיה יותר עלפי רצונו האמיתי הוא יהיה יותר מאושר – יותר חופשי… חופשי לחיות על פי עצמו ולא להיות משועבד לדברים חיצוניים.
זה הרבה עבודה והיא קשורה לתורה ומצוות. ובירור הדעות הנכונות וקישור לנשמה.. ועוד.

אבל רק מי שילך על פי תורה יהיה בסוף חופשי ומאושר…

אבי וולפסון, wolfsonavi@gmail.com