חניכות שלא מרגישות חלק מהשבט

שלום למדריכה הרצינית!!

ישר כח גדול על המחשבה והרצון באמת לשנות ולהשפיע.

אני מאחלת לך שתמשיכי ככה כל תקופת ההדרכה שלך, כל הזמן לנסות לראות איפה אפשר לקדם ולהתקדם ובע"ה אני בטוחה שבסוף תיראי פירות בעמלך!

לכל בת בשבט שלך יש נטיות לב ממסוימות, כישורים, כשרונות, אופי ותחומי עניין שונים, ולכן טבעי שבנות יימשכו ליצור קשרים דווקא עם בנות מסוימות ופחות יתחברו לאחרות.

אני חושבת שזה חלק טבעי מתהליך ההתבגרות ליצור חברויות עומק יותר ע"פ האופי של כל אחת ואחת. זה חלק מגיבוש הזהות, שכל אחת מביאה את עצמה לקשר, ולמסגרת השבט ע"פ מה שמתאים וטוב לה.

עם זאת, מאוד חשוב לדאוג לכך שכל אחת תמצא את מקומה במסגרת חברתית כזו. שהיא תרגיש ותדע (ושזה באמת יהיה ככה) שהיא יכולה להביא את כוחותיה, שיש ביטוי לייחודיות שלה. שיש לה מקום. שיש לה ערך. ואז ממילא היא תרגיש שייכת יותר.

איך אפשר לעשות את זה?

לחשוב על הייחודיות של כל אחת. במה היא טובה? במה היא יכולה לתרום? (אצל כל אחת חייב להיות דבר כזה, לפעמים פחות רואים וצריך לחשוב הרבה או פשוט לנסות עד שמוצאים משהו), ולהבליט את זה מאוד. לדאוג שהיא תוכל לבטא את זה וגם שאחרות ירגישו בכך.

אפשר להוציא כישורים לפועל דרך פעילויות רגילות, הצגות, התנדבויות, ערבי שירה וכו´. (יש כאלו שטובות באירגון, אחרות בהצגה, אחרות אוהבות את ה"עבודה השחורה" וכו´), ממש לתכנן איך לכל אחת יש תפקיד.

ולהאמין שזה באמת יכול להיות. להאמין שלכל אחת יש משהו שהיא טובה בו ושהיא יכולה לתרום ולהיות מיוחדת בו ולא לוותר על זה.

אני חושבת שכל אחת שתרגיש שיש לה מקום בשבט שלכם, שמכירים בערכה, תרצה להרגיש שייכת, תרצה להיות חלק. וגם הבנות האחרות יעריכו אותה ואת מקומה. (שוב, לא בטוח שהן יהפכו להיות "חברות נפש" כי יכול להיות שבאמת זה לא מתאיo להן אבל הן ידעו להעריך כל אחת ואחת למרות השוני).

זה דבר שצריך להשקיע בו לא בפעילויות על- אלא פשוט ליצור מצב כזה. ואני רואה שאת מלאת מוטיבציה ורצון באמת לקדם משהו אז אני אני בטוחה שתצליחי בכך.

בהצלחה רבה!

את מוזמנת בשמחה לפנות אלי למייל,

נעמה tepernaama@gmail.com