חניכות שלי מתנשקות עם בנים

בע"ה

למדריכה היקרה, המשקיעה והאכפתית,
שלום!

אני רוצה לפתוח בסיפור מעניין:
חסיד של אחד האדמו"רים הגיע יום אחד לביתו של האדמו"ר כשהוא נרגש ונסער.
האדמו"ר, בעדינות, שאל אותו מה קרה.
"כבוד הרב!" פתח החסיד בשצף. "קרה דבר נורא!"
"ובכן?" שאל הרב.
"הלכתי היום ברחוב הראשי, וראיתי את יצחק, החסיד הצעיר ההוא, יושב במסעדה לא כשרה, ממש כך לעיני כל, ואוכל חזיר!"
"טוב…" אמר הרב. "המשך".
"זה לא הכל, כבוד הרב! אני מצטער שאני נאלץ לספר לרב דברים שכאלה. אך כשקם הבחור, הוא נכנס לרחבת הריקודים ו… אני מתבייש לומר… הוא רקד שם עם… בחורה!"
"טוב…" אמר הרב בשנית, מחייך.
החסיד, שלא הבין למה הרב רגוע כל כך, שאל, "כבוד הרב, האין זה דבר מטריד ביותר..?"
הרב שם את ידו על כתפו של החסיד, ואמר ברוגע: "אם הוא היה רוקד עם החזיר ואוכל את הבחורה אז זה היה מטריד. בסך הכל הוא עשה דברים טבעיים, וכיוון שהוא מתנהג בטבעיות איני מוטרד."
האדמו"ר העביר לחסיד שלו מסר חשוב: יש דברים שהם נורמליים. זה לא אומר שהם בריאים או טובים וודאי שזה לא אומר שאנחנו תומכים בהם (אני משערת שהרב דיבר עם החסיד הצעיר מאוחר יותר) – אבל הם נורמליים.
אנחנו חיים בתודעה של קיום תורה ומצוות, התורה דורשת מאתנו הרבה פעמים [להתעלות] מעל לטבע, אבל אסור לנו לשכוח שיש טבע. לדוגמא, אם תשבי באוטובוס ותראי מישהו מוציא תפוח ואוכל, יכול להיות שיעבור לך בראש "וואי, הוא לא בירך…". אבל בפועל, באופן טבעי אדם שרוצה לאכול פשוט אוכל, בלי ´למלמל´ משהו קודם. זאת אומרת שמבחינה טבעית ונורמלית, הסיפור הוא לא מסובך: מי שרוצה לאכול – אוכל. על גבי המצב הטבעי הזה הקב"ה אומר לנו: אני יודע שאתם כאלה, אבל אני רוצה שתקדשו את האכילה ותהפכו אותה לחלק מעבודת ה´, באופן שבו כל דבר שאתם אוכלים יחזק את הקשר ביני ובינכם באמצעות הברכה.
על משקל דומה, הרב מסביר לחסיד שלו: אני יודע שיש בעיה חמורה עם הדברים שאתה מספר עליהם, אבל אני מקבל את זה שקודם כל הם נורמליים. על בסיס ההבנה הזאת עכשיו אני מוכן לפעול.
חניכות שלך (וגם את, בעצם) הן בתחילת גיל ההתבגרות וזה גיל עם המון אנרגיות, חידושים ורצון לחקור תחומים שעד עכשיו היו כמו חסומים בפניהן. אחד התחומים האלה, אם לא ה-תחום, הוא הקשר והיחס בין המינים, והעיסוק בו הוא מסקרן ומרגש עבורן. זה שלב מאוד חשוב ובריא בתהליך ההתבגרות וההתפתחות כיוון שהוא הבסיס לבניית בית חזק ובריא בעתיד. יחד עם זאת, כמו בכל נושא בחיינו גם פה יש לנו הדרכה מפורטת. התורה אומרת לנו: ברור שהמשיכה והרצון לקשר בין המינים הוא טבעי ונפלא. הנה שלל הדרכות כדי שתוכלו להתמודד עם הנושא הזה בצורה ערכית, בוגרת ואחראית.
התורה אוסרת, במקור, על גילוי עריות, וכיוון ש"אין אפוטרופוס לעריות" ישנם סייגים סביב האיסור הזה כדי שאדם לא ימצא את עצמו מגיע למקומות שהוא לא התכוון להגיע אליהם. אחד הסייגים הללו הוא איסור על נגיעה, ובטח על נגיעה שהיא מעבר ל"סתמית", כמו חיבוק ונישוק. נוסף לזה, כידוע, חל איסור על איש לגעת באישה כשהיא לא טהורה בגלל טומאת נידה.
מעבר לסיבות ההלכתיות ה"יבשות", ישנו עניין נוסף: מגע הוא מרכיב מאוד עוצמתי בקשר בין אנשים, ובטח שבקשר בין המינים. האדם זקוק למגע ומשתמש בו כדי להעביר את מה שלא תמיד אפשר להעביר במילים – כמו אהבה (את למשל בטח לא היית מוותרת כ"כ מהר על האפשרות לחבק אותן או אפילו לתת להן כיף או צ´אפחה). התורה לא אומרת לנו לוותר על מגע, אלא לשמור את הקשר הפיזי לאחד וליחיד – מי שיהיה בעלך בע"ה. שימוש לא נכון במגע עלול לתת לנו תמונה מעוותת לגבי מהו קשר, מה חשוב כשמחפשים בן זוג וכו´ – וגם לפגוע בבת ולגרום לה להרגיש איזושהי ´תלות´ בקשר מהסוג הזה, להרגיש שזה מה שהופך אותה ל"שווה" יותר ונותן לה ביטחון וגם להסיח את דעתה בצורה שלא תאפשר לה העמקה אל תוך עצמה, עבודה עצמית ועוד. בנוסף, קשרים בגיל הזה הם בדרך כלל שטחיים ומתבססים על משיכה פיזית וחיפוש ריגושים, ולא נשארים להרבה זמן. המצוות והסייגים בנושא עוזרים לנו לשמור את מרכיבי המגע לקשר "לכל החיים" שיש בו אהבה אמיתית ונכונות להתמסר. (הנושא עוד ארוך כמובן… ומומלץ לך להמשיך להעמיק בו בעוד מקומות.)
את כמדריכה נמצאת בעמדת מפתח מצויינת כדי לדבר איתם על נושאים כאלה: את לא מורה, את קרובה לגיל שלהן, את מבינה אותן, הן אוהבות אותך ומכבדות אותך וכו´. לכן, במקום לעסוק ב´הפחדה´ (להסביר כמה זה חטא גדול וחמור), זו הזדמנות נהדרת ליצור שיח פתוח וכן בנושא. את יכולה לבוא דווקא מהמקום שהוא בגובה העיניים ולא ´מטיף´, לעזור להן לפתוח את הראש ואת הלב ולבחון את החיים שלהן מעיניים אחרות.
זה נושא שהוא מורכב קצת לדיון כיוון שבנות בגיל הזה יכולות להיקרע ובעיקר להתבלבל בין שלל הצווים והאיסורים בתחום הנגיעה (והעיסוק האינטנסיבי בו בעלוני שבת, אתרי אינטרנט וכו´) לבין הרגשות והרצונות החדשים שיש להן. מצד אחד, כמו שכתבת, בסניף זה חריג ו"לא נורמלי" ומצד שני הן מרגישות שזה כיף להן ואולי גם די מגניב. הן עלולות להרגיש ´לא בסדר´ ו´חוטאות´ ובעקבות זאת גם להתרחק עוד יותר ולחוש מן אנטי לכל הנושא. לכן, חשוב לתווך להן את הבסיס שכתבנו למעלה: זה טבעי, זה נורמלי, זה בריא וזה נפלא – עכשיו בואו נראה איך הדרך הכי טובה לגשת לזה ולהתמודד עם זה. כמובן שלא מדובר רק ספציפית על ´להתנשק עם בנים´ (הרי גם עם הן היו ´רק´ מחבקות איתם או הולכות איתם יד ביד – היתה לך בעיה עם זה…) אלא על הנושא הכללי.
תהיי שם בשבילן בלי לשפוט. חשוב שהשיח יהיה פתוח ושבנות לא יפחדו ממה שאת חושבת (ושלא תכניסי אותן להדרכה). לדוגמה, דרך אחת שבה אפשר לפתוח את הנושא זה שאת יכולה להקריא להן "שאלה" של מישהי שמספרת שהיא מרגישה שהיא מאוד רוצה חבר וכו´ והיא לא יודעת מה לעשות – ולבקש מהן לענות לה ולייעץ לה. תוכלי לפזר פתקים עם כל מיני גישות (החל מ"חכי שתתחתני וזה הקשר הכי נכון" עד ל"לכי על זה אחותי, חיים רק פעם אחת") ולתת להן להתבטא ולהביע דעה. תזכרי שכמו כל נושא חשוב בחיים, זה לא משהו שאת יכולה ´להסביר´ להן ואז שהם יבינו וייפעלו בהתאם, אלא שזה תהליך שהן מתחילות עכשיו ויעברו במשך הרבה שנים. הן אלה שצריכות לברר, להתלבט ולהתחבט ולך כמדריכה יש את הזכות ללוות את התהליך הזה ולהוות מקור של תמיכה והכוונה.
אגב, חלק מההתמודדות שלך עם הנושא יכול להיות דרך תכנים אחרים, כלומר לדבר איתן על דברים גבוהים, לחשוף אותן לעומק, לאתגר אותן ולשאול אותן על חלומות ושאיפות וכו´ – באופן כללי לגרום להן לחשוב מה הן רוצות לעשות בעתיד, איזה חיים הם רוצות שיהיו להן, איפה הן עומדות ביחס לקב"ה, איפה הן מוצאות את עצמן בעולם התורה והמצוות… זה תהליך ששווה לעבור בלי קשר, וברור שכשאדם עסוק בעצמו ובצדדים הגבוהים של אישיותו אז זה משפיע על הרבה גורמים בחייו.
וטיפ אחרון לסיום –
חז"לנו החכמים מלמדים אותנו, "לא עליך המלאכה לגמור – ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". עם כל העשיה המבורכת שלך, ההשתדלות, הרצון לקדם את חניכות שלך וההשקעה הגדולה, תזכרי שבסופו של הדבר החיים שלהן הם בידיים שלהן. את כמובן תעשי את מה שאת יכולה לעשות אבל תזכרי שיש גבול שמעבר לו הבחירה היא שלהן (כמו המשפט העממי הידוע, "אפשר להוליך את הסוס לשוקת, אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות"). תמשיכי להכיל ולאהוב אותן, להראות להן אכפתיות ולהיות דמות משמעותית בחייהן.

אני מוסיפה לך למטה קישורים לשאלות שנשאלו בנושאים דומים, לעיונך.

ישר כח, והרבה הצלחה!
ליאורה
leora.d.c@gmail.com

מה רע בקשר גופני לפני החתונה? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=15027
איך להעיר לחניכות? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=58882