חסד או ניצול?!

לכותב היקר שלום,
שאלה טובה וחשובה שאלת. חסד הוא דבר גדול עליו בנוי העולם. "עולם חסד יבנה.." ללא חסד ה' וחסדי הבריות (שקשורים לחסדי ה'),לא היינו יכולים להתקיים.
זהו דבר גדול וחשוב לעזור,להעניק ולתת לזולת,ויחד עם זאת…
אין שום ציווי לשכוח את עצמי ואת צרכי. אדם צריך לאהוב קודם כל את עצמו! אם לא יאהב את עצמו-יתקשה לאהוב אחרים. כתוב "ואהבת לרעך כמוך.." כמוך! קודם כל תאהב את עצמך,תדע שיש בך נשמה אלוקית,טהורה ויקרה,ושאינך כאן לשווא,יש לך תפקיד וכו',ואחר כך יתאפשר גם להעניק לזולת. לחסד אין מידה וגבול,אין 'שיעור' לחסד,אך אדם שתמיד מאד רגיל לתת וחש שאין לו יכולת לומר 'לא',כדאי שינסה ויתאמן גם לומר קצת 'לא'.. אני לא תמיד זמין,ולא תמיד יכול לענות לכל בקשות העולם.
כמובן שצריך איזון. אדם שרגיל כל הזמן רק לתת ולא לחשוב על עצמו כלל-שינסה לדאוג לעצמו. ואדם שלא רגיל להעניק,שיתאמן בלוותר קצת על רצונותיו למען השני,ולתת יותר מעצמו לזולת.
ניצול נעשה מצד האדם שמולי,אך לי יש חלק בכך שאני
מאפשר לאחר לנצל אותי…מותר לומר לא.
ולסיום,הלוואי שנצליח לעשות חסדים מבחירה ובלב שלם,בשמחה!
המון הצלחה,ואל תהסס לכתוב ולשאול,אנחנו כאן.
כל טוב,
עדי
adigut7@gmail.com