לחברים מקשיבים שלום!
אני בת שרות לאומי בשנה ראשונה.
השנה מסתיימת אוטוטו ואני מסתכלת על מה שעבר עלי בלא מעט תסכול.
תמיד תיארתי לעצמי את השנה הזו ואת השנים שיבואו בעקבותיה כשנים חשובות שבהן אבנה את הזהות שלי אתחזק ואתגבר לקראת הנישואין והיציאה לחיים. אלא שהמציאות מוכיחה אחרת.
נכשלתי המון השנה. גיליתי על עצמי דברים לא נעימים, שגרמו לי להרהר רבות באופן שבו יראו חיי הנישואין שלי לעתיד. חשבתי שקל להסתדר איתי, שאני אדם נוח, אבל לא נראה לי שכך רואות אותי חברותי, למרות הקשר הטוב שיש בינינו. אני יודעת שהן חוששות מתגובותי לפעמים.
מעבר לזה, ברמה הדתית אני מרגישה שאני דורכת במקום. (ובמישור האמיתי אין כזה דבר, כך שאני בעצם הולכת אחורה) אני לא מתפללת כמעט בכלל, כי אני לא מצליחה לקום בבוקר. וכן, אני יודעת שזה לא תירוץ. ומעבר לזה אני מרגישה שאני נתפסת לדברים חיצוניים יותר, כמו לבוש או הפגנות וכו' ופחות על הדברים המשמעותיים והקשים יותר – עבודה על המידות, לימוד עצמי וכו'. אני יודעת שגם לחיצוניות יש ערך ואני באמת מרגישה שהצניעות שומרת עלי ודורשת ממני לייצג את עמדותי בכבוד, אבל זה כל-כך לא מספיק…
איך יכול להיות שאחרי שנה של שירות של עבודה אינטנסיבית ומספקת לאין ערוך, ביישוב דתי עם בנות נהדרות ואוהבות אני מוצאת את עצמי בכזה מקום? דווקא התנאים הטובים מוכיחים עד כמה נכשלתי…
אני הולכת שנה הבאה למדרשה אבל אני יודעת שבסופו של דבר זה לא הפתרון האמיתי כי מה יקרה כאשר אצא משם? איך אתמודד עם האוניברסיטה ושאר אתגרי החיים?
אחרי הכל רק אני אוכל להכריח את עצמי לקום בבוקר או לשלוט בכעס ובביקורת שלי. אבל אני לבד וזה כל-כך קשה…
שלום לך וישר כח על שאלתך,
כל הכבוד! אני חושבת שאת הצעד הבסיסי כבר עשית, את רואה שמשהו לא תקין, זה מציק לך, את רוצה שינוי ומבינה שהכרחי שהוא יגיע… – כעת נשארה רק הדרך כי הרצון ללכת בה כבר טמון בך וזה הצעד הכי חשוב לפני שיוצאים לדרך!
עבודה על המידות היא עניין מאוד משמעותי ומורכב בחייו של יהודי, גם האנשים הגדולים לפעמים נכשלים בו, זה דורש הרבה זמן, הרבה מאמצים והרבה רצון! אבל בראש ובראשונה מי שלא מבין שהוא זקוק לזה, שהוא [צריך] לעבוד על מידותיו, אז יש לו עבודה הרבה יותר קשה… ברוך ה', הצעד הזה מאחורייך.
עניין המידות הוא עבודה לכל אדם ואדם, אין אחד בנו שלא זקוק לה! העבודה הזו משותפת לכולנו ואצל כל אחד היא שונה כפי אופיו, תכונותיו והרגליו.
אני חושבת שהיכולת לעשות חשבון נפש, מן סיכום שנתי כזה כמו שעשית, היא דבר נפלא ועצום! כולנו טועים באיזשהו שלב בחיים, לכולנו יש נקודות שפל ונקודות שיא… לא כולנו יודעים לזהות את הנקודות החלשות שלנו ולהיבנות מהן. ראיבכך דבר ייחודי ורב ערך!
אז איך ממשיכים מכאן הלאה?!
בעניין המידות אני מציעה לקרוא ספרים בנושא ובראשם את "מסילת ישרים". למדי לחשוב יותר על האדם שנמצא ממולך ועל התחושות שלו כתוצאה מתגובותייך, טרם תגיבי! אם את מוצאת נקודות חלשות אצלך אל תתייאשי מהן, להיפך, ראי בזה כצעד מאוד משמעותי שיקדם אותך לקראת השיפור, היכולת לבחון את מעשינו מאפשרת לנו לתקן אותם.
בעניין התפילה, אם כרגע קשה לך להתפלל שחרית, התפללי מנחה או ערבית (או שתיהן), זה עדיף מאשר לא להתפלל כלל. בבוקר השתדלי להקפיד לפחות על ברכות השחר בתור התחלה, ייתכן שאח"כ יהיה לך קל יותר להמשיך משם ולהתקדם עוד קצת עד שכבר יבוא ממך הרצון לקום מוקדם יותר ע"מ להספיק ולהתקדם כמה שיותר. כמו כן לימוד על חשיבותה ומעלתה של תפילת שחרית עשוי מאוד להועיל במלחמה מול היצר כשצריך לקום בבוקר.
בכוחה של מדרשה טובה לספק כלים נהדרים לבת ישראל, כלים אלו מאפשרים לך להתמודד עם הרבה דברים שהם מחוץ לעולם הדתי ויחד עם זאת עדיין חלק מסביבת החיים שלנו. אני חושבת שהתועלת כאן היא עצומה, כי ההתקדמות הרוחנית במדרשה לא נגמרת בסופה, להיפך, היא צוברת תאוצה במהלך השהות המדרשה מספקת, כפי שציינתי, כלים המאפשרים לנו להתקדם גם לאחר מכן, באופן עצמאי!
אל תחששי מההתמודדות, היא משותפת לכולנו, כולנו בסופו של דבר נאלצים להתמודד מול אתגרים וקשיים, גם אם טעינו החוכמה היא לדעת לקום ולהתאושש, לדעת לזהות היכן טעינו ולתקן במידת האפשר!
אני מאוד חושבת שכדאי לקרוא ספרי מוסר ולהתקרב יותר ע"י לימוד כלשהו קבוע, שיעורי תורה וכו'.
אין לי ספק שזה גם יתרום להרגשה הכללית שלך בע"ה.
זכרי שהעבודה על המידות והצמיחה הרוחנית הם הישג כה יקר עבורנו ועל כן המאמצים והקשיים הטמונים בדרך לפעמים גדולים, אבל כ"כ משתלמים בסופו של דבר.
תני לרצון שלך להניע אותך הלאה ולסייע לך לקחת תנופה טובה. לחששות מכישלון, אל תתני תוקף וכח, הם לא יועילו הרבה בדרך…
מאחלת לך הרבה הצלחה בהמשך,
אבישג.
