חשבון נפש שעשיתי ביום ההולדת

פנינה שלום,
כתבת שאחרי כל המתנות ביום הולדת משהו עדין חסר לך. קשה מהדברים שכתבת להבין מה חסר לך. הצעת שאולי מדובר באמונה. בהחלט יתכן, ואני שמח שאת משתדלת בזה כמה שיותר.
יום הולדת, הוא יום שמח, כי עושים בו מסיבה ומקבלים בו מתנות. אבל כמו שבאמת קרה לך – זהו גם יום לחשוב. שנה עברה, הייתי עוד שנה בעולם, ופתאום אני שואלת את עצמי: מה עשיתי בשנה האחרונה? האם התקדמתי? במה עשיתי את העולם טוב יותר? ייתכן וההרגשה החזקה שאת מרגישה, שמשהו חסר לך, נובעת מאיזה חיפוש אחרי דרך. חיפוש אחרי דרך שבה תוכלי לתת, לעזור, לתרום ולהשפיע – לא רק על הסביבה החוצה, אלא גם על עצמך פנימה. כלומר, יתכן שהגעת לנקודה בחייך שבה יש בך המון רצון להתקדם ולדעת, להתחזק באמונה, ולמצוא משהו שאת טובה ומיוחדת בו באמת – ולתרום דרכו לסביבה.
בעצם, החיפוש אחר הדרך הזו, הדרך המיוחדת שלך, היא חיפוש לכל החיים. כל חייו אדם מנסה למצוא את הדרך להשפיע ולשנות, להועיל ולעזור. הוא גם מחפש את דרכו אל ה', כלומר, את האמונה המיוחדת שלו, עם התשובות לשאלות שלו ולבעיות שלו. אל תלחצי, זה חיפוש ארוך ומרתק, של שנים, וכל פעם מתקדמים בו קצת, והרגשת החסר נעלמת, ובמקומה באה הרגשה של סיפוק – עשיתי משהו חשוב! עשיתי את מה שבאמת מתאים לי!
תמשיכי להתקדם ולשאול, ללמוד ולחפש, עד שתמצאי את דרכך המיוחדת לעזור ולהשפיע. גם באמונה וגם בתחומים האחרים, ובעז"ה מתוך הרגשת החסרון שאת מרגישה, תגלי את הדבר שימלא וישמח אותך באמת.
בהוקרה,
נדב, חברים מקשיבים