שלום!! בסניף שלנו אנחנו נכנסות או לצוות הדרכה או לגרעין נחשון. עכשיו, אני נכנסת למשהו מעורב יותר (עם בנים…) אני מפחדת שנמצאים הרבה זמן ביחד (כל ערב בערך…) ,שאני יישתנה, ויגיע למקומות שלא באלי להגיע אליהם..לפי דעתי- אני לוקחת חלק במשהו שגם הם נמצאים בו, וצריך שיהיה איזה שיח מסויים, אבל איך אני יידע מה הגבולות שמתאימים לי, הגבולות הנכונים?
תודה מראש:)
לשואלת היקרה שלום!
ראשית, אני מברכת אותך על כך שאת נכנסת עכשיו לתפקיד של נתינה והשפעה. אני בטוחה שהתפקיד שתקבלי (הדרכה בסניף או גרעין) יעזור לך להוציא הרבה כוחות טובים שיש בך ותוסיפי טוב בעולם. אכן במקומות רבים ביחד התפקיד החשוב הזה נכנסים גם אתגרים רבים הקשורים בחברה מעורבת. מפני שעד היום לא נכספת כל כך לחברה כזו, אני מבינה את החששות שלך מההתמודדויות העומדות בפנייך.
עצם המודעות שלך לעניין הזה היא חלק חשוב בהתמודדות שצפויה לך ובזכותה יהיה לך יותר קל לשים לב לכל מיני התרחשויות מסביבך. בנוסף המודעות שלך מראה שאת בחורה בוגרת ואחראית שרוצה לקחת אחריות על החיים שלה ועל התפתחות האישיות שלך לטובה.
[לקחת נשימה..]
נכון, את נכנסת עכשיו לתפקיד חדש, לחברה חדשה, למקום קצת אחר בחיים.. אך- עם כמה שזה ימלא לך את החיים בחוויות חדשות ומשמעויות – אלו לא יהיו כל החיים שלך. אז בואי נכנס לפרופורציות…
מניסיוני האישי וכן של חברותי, לא זכור לי כי נפגשים כל יום, ולא כל פעם שנפגשים עובדים עד צאת הנשמה. אכן, יש הרבה מקום להשקעה, לשעות של עבודה וכו´, אך לצד זאת זו יש לך גם בי"ס, לימודים (בגרויות!) משפחה וכד´.. גם בתחומים אלו את תמשיכי להשקיע מזמנך.
אז יופי, עכשיו את כבר בפנים (אני משערת לעצמי..). מתמקמת בסוג של חברה שלא היית בה לפני, ורוצה לדעת לשים לעצמך גבולות.. אז כמו שאת שואלת- איך אדע מה הגבולות הנכונים? זו שאלה גדולה, ולא ממש פשוט לענות עליה, היות ואת הולכת להיפגש עם כל מיני סיטואציות שלא תמיד ה"כללים" שתשימי לעצמך יתאימו בדיוק ותצטרכי להפעיל שיקול דעת מחדש כל פעם שתתקלי בדילמה. אני יכולה להציע לך כמה עצות קטנות, שאולי יכולות לעזור לך, והשתדלתי לכתוב אותן בצורה כללית כמה שיותר על מנת שתוכלי לבחון אותן במגוון אפשרויות.
[למה באנו לכאן?]
כל פעם שתפגשו, כנראה תהיה לזה מטרה מסויימת- אם זה ישיבת צוות, הכנת פעולה, אירגונים של כל מני דברים סניפיים וכו´. אתם מגיעים כדי לעשות משהו מסויים. את סיימתם לעשות את מה שרציתם- מאוד יכול להיות שאין סיבה שתהיי שם אם את מרגישה שהאווירה שם לא נעימה לך.
בסניפים ובחבריא ב´ בפרט, ישנן הרבה פעילויות של הוואי מחוץ למה ש"צריך" לעשות למען הסניף, פעילויות שמטרתן לגבש אתכם ושיהיה לכם כיף! זה מאוד חשוב, גורם להרגשה טובה ונותן כוחות להמשיך ולעשות.
לפעילויות אלו אין "מטרה מוגדרת", ולכן הייתי ממליצה לך להרגיש האם האווירה בהן טובה לך, אם את מרגישה שזה בונה אותך ומקדם אותך או חס וחלילה להפך. אם את מרגישה לא בנוח עם עצמך או שיש לך ספקות, הייתי ממליצה לך לחשוב אולי המקום פחות טוב לך.
שימי לב גם לשעון- פעמים רבות ש"נסחבים" עד מאוחר, לפעמים כבר אין טעם למה שעושים, או שכבר לא עושים.. אך- מה עושים במקום זאת? מגבשים את הצוות? חושבים על החניכים ומה טוב להם? פותרים בעיות בתוך הצוות? או חלילה מרכלים, צוחקים על כל מני דברים וכו´?
[להסתכל על עצמי מהצד]
זה לא פשוט, אני בטוחה. והרבה פעמים זה יותר קל בסוף יום לאחר שהיית בסניף מאשר באותו רגע, אבל עדיין זה יכול לתת לך כיווני חשיבה עתידיים.
כשאני אומרת "להסתכל על עצמי מהצד" אני מתכוונת לשאול את עצמי: האם אני שמחה במה שעשיתי? האם אני מרגישה שזה קידם אותי בתחומים מסויימים? האם לצד הדברים שזה קידם אותי יכול להיות שיש גם דברים שלא השפיעו עלי לטובה? אם מחר יקרה לי דבר דומה- האם הייתי רוצה לנהוג כפי שנהגתי?
לפעמים כדאי "להחליף" את הדמות שלי בדמות של מישהי אחרת, זה יכול לעזור לתשובות שלך להיות אמתיות יותר. למשל- אם מישהי אחרת היתה מספרת לי שהיא היתה נוהגת כך וכך- מה הייתי חושבת עליה? מה הייתי אומרת לה?
[חברה טובה]
דבר נוסף שיכול לעזור לך בתקופה הזו זה למצוא חברה טובה שנמצאת גם היא בהתמודדות הזאת, ושתבין מה את מרגישה ומה עובר עליך. שתבין את ההתלבטויות שלך ואת הדילמות שאת צריכה להכריע בהן. כמובן שגם היא עצמה תעמוד בפני אותן דילמות, ואני בטוחה שיהיה לכן יותר קל להחליט ביחד.
כשאת מספרת על התלבטויות שיש לך למישהי אחרת, את גם "שומעת את עצמך", זה עושה לך סדר בראש ויתר קל לך להבין איפה את עומדת. בנוסף לכך חברה שלך יכולה לתאר לך מה היא מבינה ממך ובתור אחת ששומעת את ההתלבטויות מהצד יכולה לעזור לך לראות דברים שאת לא רואה ולהכווין אותך. אתן ביחד ממש "באותה סירה" ויכולות לעזור אחת לשניה לשמור על עצמכן.
גם להחלטות המשותפות שלכן יכול להיות כוח רב יותר וזה יכול לסייע לכן בהתמודדות. למשל אם היתה איזה שהיא פעילות והרגשתן שהאווירה בה "מתרדדת", הרבה צחוקים בין בנים ובנות ובנושאים שוליים ולא ראויים לפעמים, החלטתן ביחד שזה לא מה שהייתן רוצות לעצמכן ושהפעילות לא בשבילכן.. יהיה לכן הרבה יותר קל לצאת מהפעילות ביחד מאשר לעשות כל אחת את ההחלטה הזו לבד. שמחליטים דברים ביחד- הבירור עמוק יותר, ומגיעים להחלטות נכונות יותר.
[לסיכום:] כמו שכתבתי מקודם- אין מתכון אחיד איך להשמר, היות ואין גבול למגוון הסיטואציות שאת יכולה לעמוד בפניהן. בעזרת חשיבה מתמדת, התבוננות עצמית, התייעצות עם חברה או עם כל אדם אחר (אחות גדולה, אמא, או גם מדריכה שלך שהיתה כמה שנים לפנייך באותו מקום) יכולה לעזור לך. גם אם זה יהיה לאחר מעשה – תוכלי להפיק מכך לקחים לעתיד.
את כמובן מוזמנת להמשיך לפנות אלינו.
שיהיה הרבה בהצלחה,
אודליה
Odelia1232@gmail.com
