שלום רב, אני כותבת עכשיו מתוך בכי וכאב. באמת שאני כבר לא מסוגלת. מרגישה שאין לי עוד כוחות לא פעם עולה בי המחשבה שדי! פשוט לעזוב הכל.. כל פעם נפילה מחדש כל פעם רואה דברים שאני מתביישת בעצמי מגיעה למקומות נוראיים ומתוך זה משתבש לי כל היום אני לא אמיתית אני סגורה וכל דבר מעורר בי כעס ותסכול, זה פוגע בלימודים, בחברות, בחניכות. ובעיקר בי אני אבודה וכבר אין לי כח!!! אני באמת מרגישה כל פעם שהנה הפעם זה סופי אני מתגברת על הנפילות בצניעות מרבה בתפילות אבל.. בסופו של דבר כל פעם חוזרת למקום הנמוך!! נמאס לי מהחיים בצורה הזאת! אני מרגישה שאני לא אחזיק ככה מעמד עוד זמן. ואני לא מסוגלת לדבר עם אף אחד ולבקש עזרה.
שלום לך
את מעלה כאן מצוקה שעולה מתוך המצב של נפילה למראות אסורים.
הרשי לי לומר לך שאני חשה הערכה רבה כלפייך, על עצם האומץ לפנות לעזרה. מה שאת מתארת הוא לא דבר קל להודות בו ביני לבין עצמי, בטח שלא בפני מישהו אחר, ועוד יותר – גם לבקש סיוע כדי לצאת מכך.
נראה מדברייך שאת מבינה *בשכל* מדוע הדבר הוא שגוי ולא טוב לך, אך משהו בך מושך אותך לשם שוב ושוב. ה"משהו" הזה הוא יצר המין. ביצר המין (התאווה למין) יש כוחות גדולים שיכולים לפעול לטובה או להיפך, תלוי לאיפה לוקחים אותם. מאוד דומה לתאווה למזון – שמצד אחד גורם לנו לאכול ולאכול ולאכול, וגם כאן העיניים משחקים תפקיד חשוב בסיפור הזה… אבל מצד שני, אם לא נאכל – לא נוכל להמשיך לחיות.
גם יצר המין הוא חיוני והכרחי להמשך הקיום שלנו, ומנגד יכול להוביל אותנו למקומות נמוכים וכואבים. כך שהיצר הזה טוב שיהיה, אך יש צורך שישלטו בו ביד רמה. פה נעצור רגע, כדי שתוכלי לשאול את עצמך, האם מעבר ליצר הזה, יש עוד סיבות לכך שאת מרגישה צורך עז לצפות במראות האסורים? האם את מנסה לחפות על משהו בצפייה הזו? האם את מנסה להשיג ידע שמעניין ומסקרן אותך? שימי לב, באלו זמנים את נוטה לצפות בהם? באלו מצבים רגשיים, באלו זמנים ביום?
אין פתרונות קסם, וכל אחד הוא משהו מיוחד וזקוק לעזרה המסוימת שלו.
אני מניחה שאחרי שתעני לעצמך על השאלות האלו – אולי תוכלי לקבל כיוון כלשהו של יציאה מהמצב.
ואם תרצי – אשמח שתשתפי אותי בתובנותייך או במידה ויש לך שאלות נוספות.
בשמחה, תמיד כאן.
שירן רבינוביץ
מחנכת למיניות בריאה
חברים מקשיבים
thgithk@gmail.com
