ידידות עם בנים

שלום וברכה לכותבת היקרה!

אני שמחה מאד שאת שואלת את השאלה הזו כיוון שהנושא שהעלת הינו מורכב וההלכה בעניין מובילה אותנו לנק' בה מבררים-למה הקשר הזה נועד..?אם זהו קשר שמוביל למטרה של בניין בית העניין חיובי ויכול לבנות ולקדם את שני הצדדים,אך אם לא-הדבר יכול להרוס.
רגש הינו מטבעו דבר הפכפך ועדין.
אין אפשרות לקבוע גבולות ברורים ללב.
גם קשר שהוא לכאורה רק ידידות/ קשרי עבודה יכול להתפתח למשהו עמוק יותר.
אתן לך דוגמא-
פעמים שרחמים כלפי מישהו הופכים לאהבה.

היכן עובר הגבול בין הרחמים לאהבה??
אין גבול כזה.
כיוון שהלב שלנו לא עוצר תמיד ברמזור אדום אלא נסחף קצת יותר…
בספר שמואל מסופר על אמנון שאהב את תמר, ורגע לאחר מעשהו בה אחז בו רגש שנאה גדולה.
כיצד יתכן הדבר?
ההסבר הפשוט הוא שהוא לא אהב אותה באמת אלא אהב את עצמו,
אך הסבר נוסף ששמעתי הוא שכך הוא הרגש, לא יציב, הפכפך, רגע בצד אחד ורגע במשנהו.
וכבר כתב הרמב"ם שאדם צריך לשלוט ברגשותיו ע"י שכלו ואחת מהסיבות- שעם הרגש ניתן להגיע למחוזות לא רצויים שההגיון השכלי היה אוסר.

ואכן חכמינו הורו לנו גדרות מאד חמורים בעניני איסור נגיעה.
אנו מרבים לשוחח על איסור נגיעה הגופני.
איני מכירה כמעט בני נוער שאינם מכירים את המושג.
אולם מתי מדברים על איסור הנגיעה הנפשי???
האם לא ניתן לפתח קשר עמוק עם מישהו שמקשיב ומבין גם בלא לגעת בו..?
האם שיחות נפש, דיבורים ארוכים, מבטים ודקויות של נפש אינם מסוכנים בה במידה כמו מגע?.
ובמיוחד בנות… שאצלן הפן הנפשי והרגשי מפותח פי כמה, צריכות להזהר מהפן הרוחני שבקשר "סתמי".
ולכן-
כמה שפחות – כן ייטב.

ישנם מקרים בהם אחיות/ רופאות/ רופאים פיתחו קשרים עם המטופלים שלהם.
ואולי הקרבה הגופנית היא זו שגרמה לכך.

אך שמענו גם על פסיכולוגים רבים שפיתחו קשרים לאחר שיחות בלבד-ללא מגע- עם המטופלים!
כיוון שהנפש יוצרת קשרים חזקים לא פחות!
אחת הסכנות בנגיעה פיזית לפני החתונה היא ההשוואה.
שהאיש שלנו לא יהיה האחד המיוחד אלא קדמו לו כמה לפני..
ואפשר שתצמח התחושה של
"עם אישי איני מרגישה את שהרגשתי עם פלוני…"

תחושה זו יכולה לצמוח לא רק בשל קשר פיזי.
אם יש בן שמדברים איתו שיחות נפש, והוא מקשיב ועדין וחכם.
ולא התחתנתי עימו.
האם לא יתכן שכשאהיה עם אישי שלי, ואשוחח עימו, ונהיה בתחילת הדרך-
אשווה את דרך הקשבתו לאותו אחד, פעם, שהקשיב לי והרגשתי טוב כל כך…
אולי לא אתן לקשר שלנו לבנות את עצמו כיוון שאהיה עסוקה כל העת בהשוואות??

עצתי לך-
עמדי על המשמר כל העת.
"חברות רגילה" יכולה להתפתח בקלות למשהו עמוק יותר.
חבל לך לחוות דקויות של נפש עם מישהו שלא יהיה "האחד" שלך.

אתן לך סימנים היכולים להעיד על "לעבור את הגבול"
אם מתרגשים במיוחד מטלפון ממנו, אם כשנפגשים עימו מטפחים את המראה החיצוני קצת יותר מכרגיל, וכו´.

אני חושבת שגם נכנס פה מאד הענין של רוח ההלכה-
גם אם חז"ל לא הורו לנו הלכה ברורה בעניין נראה לי שרוח
התורה מצווה לפרוש מקשרים שכאלו.

חזקי ואמצי.
אשמח להרחיב באימייל שלי-
rachelulu238@gmail.com

רחל