יום הכיפורים – העמדת פנים?

אתה צודק, כמובן! לא ייתכן שאנשים מעמידים פנים!
יום כיפור, מעצם טבעו, הינו יום בו נפתחים שערי שמים, וכל יהודי המחובר, ולו במעט, למסורת, ומתוך כך לקדושה של עם ישראל, מרגיש זאת, גם אם הוא לא מבין בדיוק מה הוא מרגיש. אז פתאום רוצים ללכת לבית הכנסת, למרות שאתמול זה לא עניין אותנו, ופתאום חשובה התפילה, למרות שהפעם האחרונה שהתפללנו הייתה ביום הכפורים שעבר… אין בדברי זלזול, חלילה, באותם אנשים! להיפך! באותו יום קדוש, לפתע הם חשים בקדושה ומתחברים אליה! הרי זה דבר נפלא! כך קורה לכולנו. לצערי הרב אני יכול להעיד על עצמי, שהתפילה של יום למחרת יום כיפור, לא דמתה בשום אופן שהוא לתפילה של יום כפור עצמו… כך גם בעניין העבירות שבין אדם לחברו. האנשים מבקשים סליחה האחד מהשני, ובאמת מתכוונים לכך, ולא רק עושים עצמם! חלקם גם באמת חש באותו רגע צער על שעשה, ומתכוון לא להמשיך בכך! אך מה לעשות ומייד במוצאי כיפור מתערב שוב היצר הרע?
אנא, אם בורא עולם עצמו שומע תפילה, (שהרי אנו מברכים "מלך מוחל וסולח ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה", וחז"ל לא היו נותנים לנו לברך ברכה לבטלה!), ומוחל למי שמבקש סליחה, נמחל גם אנו, בתקווה שיצליחו, גם אם קצת, להתגבר על יצרם, וגם אם לא יצליחו, עלינו לדעת שזה רק בגלל שיצרם גובר עליהם, אבל פנימיותם האמיתית מתגלה דווקא ביום הקדוש, בו מתגלה קדושה, יצר הרע פוחת קצת כתוצאה מכך, ואז רואים שאכן, "ועמך כולם צדיקים"…
שבוע טובו ובשורות טובות!!!
משה כהן
oshec.s@gmail.com