יופי חיצוני בבחירת בן זוג

שלום חלי.
ראשית רציתי להגיד שמשאלתך רואים שאת אדם שבאמת חושב על מעשיו ומנסה לרדת לעומקם, ולהבין מה המעשה אותו הכי נכון לעשות. זה דורש הרבה רגישות והרבה מודעות עצמית ויושר, וזה גם פותח הרבה נתיבים בחיים, שכן לא הולכים כעוור באפילה, אלא מתוך מחשבה, החלטה ומודעות. כך הנחה אותנו בעל ה"מסילת ישרים", וישר כחך שאת הולכת בדרך אותה הוא התווה לנו.
לעצם העניין, אני מאד מזדהה עם הקושי שבהבנה שאכן החיצוניות חשובה. הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו "מעל זה", לנו חשובה רק הפנימיות, ולא שיקולים חיצוניים. הרי אם היינו אנשים שחשובה להם החיצוניות, היינו אנשים חיצוניים, לא?
אז זהו שלא. החיצוניות חשובה. אפילו חשובה מאד. כמו שהנפש עוטפת את הנשמה, כך הגוף עוטף את הנפש. יכול להיות שיש מישהו שיש לו נשמה מאד גבוהה, מאד שואפת מעלה, אבל המידות שלו מקולקלות. וזה משנה מאד. אלה הדברים איתם אנחנו נפגשים, כבני אדם. כך גם הגוף. זה הדבר הראשון איתו אנחנו נפגשים כשאנחנו מכירים אדם אחר, וגם זה דבר שצריך להסתדר, למצוא חן בעינינו. יש משהו בגוף שהוא לא רק עוטף ומכסה את הפנימיות, אלא הוא גם מביע אותה. ברובד הכי נמוך, הרבה פעמים איך שאדם מתלבש, צורת ההליכה שלו, ההבעה שלו כשהוא מקשיב וכו' יכולים להגיד עליו הרבה. זה אמנם חיצוני, אבל זה גם מביע משהו פנימי. העולם נברא כך שגם לחיצוניות יש משמעות. אומרים על ביהמ"ק שהיה הבניין היפה ביותר בעולם. למה? למה היה צריך לבנות כזה בניין מפואר ויפה, הרי הפנימיות היא החשובה, לא? אז לא. אמנם הפנימיות יותר חשובה, אבל לא רק היא. האידאל הוא שהחיצוניות תביע את הפנימיות, ולא לשווא אמרו על האמהות שהיו יפות במיוחד. הן היו נשים גדולות והיו מכוננות של עם סגולה קדוש. וכך הן גם נראו.
אז מה הבעיה? הבעיה היא כפולה:
א. אנחנו עדיין לא חיים באידאל. אמנם החיצוניות חשובה, אבל לא תמיד היא באמת מביעה את הפנימיות, ויכול להיות מישהו מכוער שהוא אדם נפלא מאד.
ב. "יופי הוא בעיני המתבונן". החיצוניות בתור מביעה של הפנימיות, היא הרבה פעמים רק אחרי שבאמת מכירים גם את הפנימיות. יכול להיות שמישהו שהיה נראה לנו בהתחלה לא כ"כ מושך חיצונית, אחרי היכרות איתו כבר יראה לנו יפה. זה קורה הרבה פעמים. גם חברות שאולי בהיכרות הראשונה איתן היה משהו שחשבת שהוא לא יפה, ואפילו דוחה, אחרי שהן כבר חברות שלך, הרבה פעמים כבר א"א להזכר מה היה המשהו הלא יפה הזה (החברות שלי כולן יפות, אישית.. 🙂 ).
משתי הבעיות האלה נובעת דרך התמודדות שכל אחד צריך לבחור לו לפי היכרותו עם עצמו. דבר ראשון, לא לפסול על הסף בגלל מראה חיצוני. לתת הזדמנות לאישיות להאיר מבעד לחיצוניות. כל אחד צריך לנסות ולהקשיב לעצמו בקשר לכמה זמן ראוי לעשות את זה. זה תהליך שיכול לקחת זמן, וגם תהליך שיכול להכשל בסוף, ולכן כל אחד לפי כוחו, לפי ההתקדמות שנראית לו, ולפי הידיעה שלו לגבי האיסטניסיות שלו (כלומר, כמה מפריעים לו דברים חיצוניים כאלה בכלל). הצד השני של המטבע הוא להקפיד לא להתעלם. הבחור הזה שאיתו את נפגשת מיועד להיות בעלך. זה לא מישהו שתעבדי איתו. זה מישהי שתחיי איתו, שאת צריכה לחוש משיכה אליו, לרצות להיות קרובה אליו. התעלמות מדחיה שאת מרגישה, יכולה להיות הרת אסון בסופו של דבר, למרות שאולי יש כאלה שהיא תראה להם מאד הרואית וצדיקית. קשר בין בעל ואשה הוא גם קשר פיזי, של משיכה, וזה מימד שאסור להתעלם ממנו.
לכן, נראה לי שצריך לתת הזדמנות, לנסות להפתח לפנימיות שמעבר לחיצוניות, אבל בסופו של דבר להיות מאד קשובים גם לרגשות הנובעים ממך כתוצאה מהתהליך, בלי להדחיק ובלי להתעלם. זה קשה, אבל אפשרי, וכל אחד לפי אופיו המיוחד..
מקוה שהייתי מובנת. אשמח לנסות להבהיר את עצמי שוב אם לא.
בהצלחה רבה וישר כח על הרגישות.

אילה
tsbias@actcom.co.il