אני וילד מהשבט שלי מדברים כבר הרבה זמן. אנחנו בכיתה י' ואנחנו חברים טובים כמעט שנתיים וחצי. יצא לנו להפגש המון בישוב, אמנם רק שנינו אבל במקומות ציבוריים. לקראת החופש הגדול הוא שאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו למקומות מחוץ לישוב ( כמו קניון , טיולים וכו ) רק שנינו. אני מרגישה שחציתי את הגבול. אני לא יודעת אם זה בכלל בסדר להפגש איתו רק שנינו בישוב, אז לצאת איתו מחוץ לישוב מרגיש לי כבר ממש יותר מדי. מצד שני כיף לי איתו, וכמה זה כבר שונה מלהפגש איתו רק שנינו בישוב ? ואם זה באמת לא כל כך שונה, אז אולי כדאי שאפסיק להפגש איתו בישוב.אני לא יודעת מה אומרת ההלכה על קשרים בין בנות לבנים כשאנחנו לא בגיל שכל כך קרוב לחתונה. אבל כל כך כיף לי איתו, הכל מבלבל.
שלום לך,
האמת, אני חושב שאם הייתי צריך לבקש ממישהו מחברים מקשיבים לענות על זה הייתי מבקש ממך.
אני חושב שבתוך הכתיבה, בתוך השאלה עצמה, את כבר עונה לעצמך.
בתכלס
אמנם את מרגישה מבולבלת, וזה טבעי (ונתייחס לזה), אבל בפועל את מרגישה שאת עוברת את הגבולות שלך גם אם אתם נפגשים רק ביישוב.
לכן, אם את מרגישה אינטואיטיבית שזה לא נכון, אני ממליץ לך להציב את הגבול בדיוק איפה שאת חושבת שהוא צריך לעבור.
זה לא גבול ביציאה למקומות אחרים, קרי דייטים אולי קצת יותר רשמיים, אלא גם במפגשים של דייטים פחות רשמיים ביישוב.
הבלבול
עם כל הבהירות הזו, את חווה בלבול כי את בגיל שאת גדלה.
לא מדובר רק בעוד סנטימטרים שנוספו לגובה, אלא גם להתפתחות שכלית (היי! יש לזה יתרונות שאפשר להתחיל ללמוד נהיגה) וגם למרכיבים בזהות. חלקם גם קשורים ביכולות לפתח מערכות יחסים יותר עמוקים בינך לבין חברותייך אך גם עם בנים.
זה לא הגיל שתתחתני בו (בלי קשר לזה שזה לא אפשרי חוקית במדינה), אבל ההתפתחות הזו מתרחשת עכשיו.
ואם נודה על האמת, התהליך הזה, המפגש הזה, בהחלט יכול לתת תחושה טובה כי זה גם הגיל שמתחילים לשים לב להשלמה שמחפשים (ואולי זה לא לחינם שבגיל הזה כבר מתחילים לשמוע יותר חזק את התופעה של בלחי"ם ובלחיו"ת).
מפה בעצם נוצר הבלבול – הרגש והשכל שמדברים על כיוונים שונים.
זה דווקא סימן טוב של התפתחות, והיכולת לשים לב שהרגש והשכל לא תמיד מסכימים.
מפה מגיע גם האחריות הדוברת שלנו והיכולת העמוקה שלנו להכריע.
לפעמים מרגישים שקשה להכריע ומחפשים מקור סמכות חיצונית.
לפעמים זה נכון, לפעמים לא ולפעמים זה לא כזה משנה.
במקרה הזה, יש לך את התשובה שלך, אבל כן משתף בדעת ההלכה.
מה ההלכה אומרת?
תתפלאי אבל ההלכה לא אומרת משהו אם בגיל שלכם מותר או אסור לצאת לדייטים (מכיר לא מעט שמצאו את זיווגם בגיל 14 ו16 וב"ה בזוגיות כבר 20+ שנים).
ההלכה מדברת על הגבולות והמשמעויות.
אחת מהן את מכירה והדגשת – מקומות ציבוריים, קרי לא להגיע למצב של ייחוד.
יש גם את הנושא של נגיעה שהוא גם גבול שמוכר, ועוד.
מאחר ובתשובה שלך, זיהינו את התשובה שלך אלייך של הצבת גבול, כמו שהזכרנו, לא נרחיב על זה. אם תרצי את מוזמנת לכתוב לנו ובשמחה נרחיב.
בכל מקרה, ברור שזה לא פשוט להציב את הגבול שגם דורש "לוותר" על הכיף שהתרגלת אליו.
אנחנו מאמינים בך יודעים שיש לך את היכולת לעשות את זה.
כאן לכל דבר,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
