יחסים גרועים בין האח להורים

שלום לך,
את מתארת מצב קשה שהוא גדול לכתפיים של בחורה צעירה בגילך. מישהו צריך לדבר עם הוריך על כך שזכותו של אחיך לבחור את דרכו, על כך שהמשותף ביניכם רב מן המפריד, על כך שצריך לקבל את הבנים כפי שהם, גם אם הם בוחרים להיות חילוניים, קל וחומר אם הם בוחרים להיות חרדים. המישהו הזה איננו יכול להיות את. כמו שהוריך אינם מכבדים את דעותיו של אחיך מפני שהן שונות במשהו משלהם, כך הם לא יכבדו את דעתך השונה במקצת. נסי לפנות למבוגר שיש סיכוי שהוריך יקשיבו לו ולבקשו לנסות לפשר. אולי רב בבית הכנסת שישאל כאילו בתמימות מדוע אחיך לא ביקר בבית הכנסת הרבה זמן, אולי יועצת בית הספר שלך, שתגיד להוריך שאת נראית מתוחה מהרגיל, והיא רוצה לברר מה קורה בבית. על הוריך לעשות מפנה גדול בצורת החשיבה שלהם. בן מתבגר (קל וחומר נשוי) כבר אינו ילד קטן שאפשר להכתיב לו כל דבר.
גם אחיך שגה בכך שהוא זלזל בהוריך בתקופה בה הוא התחרד. נסי לפצל את ההשפעה שיש לך עליו ולבקשו לכתוב להם מכתבי סליחה. בלי קשר אם תצא ממכתב כזה התפייסות, הוא את הסליחה שלו צריך לבקש.
לך, כמובן, יש זכות להיות בקשר עם כל חלקי המשפחה.
נסי לא לנופף בפני הוריך בקשר שלך עם אחיך, עד שהם ירגעו, בע"ה. אך גיסתך תצטרך עזרה אחרי הלידה, ואת צריכה להתגייס לכך (לפחות, אם לא אמך). וגם על הקשר הנפשי והמעשי עם האח לא בא בחשבון לוותר.
אם את לא מצליחה להפעיל מבוגרים שישפיעו על הוריך, נסי את לכתוב להם מכתב שבו תספרי על הקושי שלך לחיות באוירה כזאת, ועל כך שיש משפחות רבות שאיבדו בן בצבא או בתאונה ח"ו, ואתם, שכולכם חיים, למה צריכים אתם במו ידיכם לבחור לאבד בן?
נתנו לך מספר עצות מה אפשר לעשות. יחד עם זאת חשוב לנו להדגיש שאל תקחי עודף אחריות על המצב. אל תרגישי רגשי אשם שבמשפחתך מתחוללים דברים כאלו, כי זה לא אשמתך. וגם הסיכויים שלך לשנות הם די קטנים. הרבי בתפילה ליושב מרומים שישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם גם במשפחתך, ובע"ה עוד נשמע ממך בשורות טובות.
בהצלחה רבה,
טל, חברים מקשיבים