יחס בין המדריך לחניכה

שלום אלי.

קשה לענות על שאלתך בכתיבה, כיון שיש לשקול צעדים כאלו מתוך ראיית המציאות מקרוב. על כן, ודאי לא אכתוב לך באופן חד משמעי מה לעשות אלא אנסה להוסיף היבטים שונים שאולי יעזרו לך להגיע להחלטה. אם אתה מכיר דמות תורנית קרובה שמכירה יותר את המציאות, מוטב לפנות אליה.

נראה שקשה לך להגדיר את הקשר ביניכם. מצד אחד כן מדברים, מעבירים צחוקים וכדו', אך מצד שני ח"ו לא נקרא לזה חברות ממש, כיון שהקשר נועד למטרות חינוכיות ערכיות ואכן תורם רבות לרמה הרוחנית של החניכה ואולי גם לשלך. היכן הגבול בין קשר נכון ומועיל לבין קשר שעלול להזיק?
הגבול מאוד תלוי בהרגשה שלך. מעצם העלאת השאלה, נראה שבמקום עמוק בפנים הקשר מפריע לך. אתה מרגיש שהוא לא רק בעל מטרה חינוכית רוחנית אלא מעורבת בו קצת קרבה ומשיכה טבעית כפי שקיים בכל קשר בין בן לבת, באופן מיוחד בגילאים אלה. אם אכן התחושה היא כזו, הרי שיכול להיות שלטווח ארוך הדברים ישפיעו על שניכם בצורה שלילית. במקרה כזה מוטב להתחיל תהליך של התרחקות יחד עם עידוד החניכה ליצירת אלטרנטיבה לקשר הרוחני שלה עם מישהי אחרת, שתוכל לעזור לה.

חשוב להוסיף נקודה שאי אפשר להתעלם ממנה. הדבר הכי לא טוב בחינוך הוא כשהמחנך לא משמש דוגמא אישית. חניכים שקולטים קשר מיוחד בין מדריך לחניכה מבטלים בבת אחת את כל החינוך שקיבלו ממנו. נכון, יתכן שיש הצדקה אמיתית לקשר, אך חניכים לא מנסים להסביר את המציאות בצורתה המורכבת אלא מפרשים אותה כרצונם – שחור-לבן. לכן, יש חשיבות מאוד גדולה גם לאיך שהדברים נראים בעיני החניכים, "והייתם נקיים מה' ומאדם". למותר לציין, קשה מאוד לשמור על קשר מסוג כזה בסודיות. החניכים בדרך כלל שמים לב ויודעים להבחין באמת.

התרשמתי מאוד מההשקעה ויכולת ההשפעה שלך על החניכה הזו בפרט ומן הסתם גם על שאר החניכים. אני מעריך באופן מיוחד את הכנות שלך בבחינת עצמך, שכן לפעמים אנו שוקעים במטרה לחנך ושוכחים לחנך את עצמנו… אשריך!
בעז"ה תמשיך להדריך ולהשפיע על החניכים בשמחה ובאהבה וה' יצליח דרכך! אשמח לשמוע ממך…

חזק ואמץ!
חזי וסרטיל
heziw1@gmail.com