יחס היהדות ליופי

שלום לך. שאלת שאלה חשובה ומתומצתת – מה יחס היהדות ליופי. כאופי השאלה, גם בתשובה לא אאריך.
שמעתי, אבל לא הספקתי לבדוק זאת עדיין בפנים, פירוש של הגר"א על הפסוק 'שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל' שכאשר החן או היופי עומדים כשלעצמם הרי שהם שקר והבל, אבל כאשר יש יראת ה', אז מתהללים בהם. הגר"א מסביר שאישה יראת ה' מתהללת לא ביראת ה' שלה אלא (גם) בחן וביופי.
זו תמצית היחס על רגל אחת. היופי שייך בצורתו הפשוטה לעולם החומר, העכור. כאשר יש יראת שמים אז היופי, כמו החומר כולו, מקבל את מקומו הראוי לו, כשרת, כלי עזר, לעבודת ה'. הקב"ה ברא לנו מגוון של ריחות, צבעים, טעמים, צלילים, מראות. כל הדברים האלו לא נבראו סתם – הם 'מדברים' אל ליבו של האדם ומשפיעים עליו. השאלה היא רק איך. כאשר האדם קשור לקב"ה הוא מקשר גם את הדברים האלו ואז היופי קשור אל הקודש ויש להתהלל בו.
רבים התאורים בחז"ל על יופי בני ישראל, יופי בניין בית המקדש, יופי הבריאה, יופי אדם הראשון וכו' וכו'. הדברים האלו באים לומר שיש ערך ליופי, הוא מבטא משהו. לפעמים הוא מבטא פנים טהור, שלימות, ולפעמים הוא מבטא את ההדגשה על החוץ, על החומר, עד כדי שמתעסקים רק בו ולא בפנים. כל פירוש נכון במקומו.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
ymvy@walla.co.il

תשובה נוספת בעניין: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=23914