יחס לבני משפחה

שלום מיכל,
סליח על האיחור בכתיבת תשובה, לקח לי זמן למצוא את הקישור למאמר שקראת.
אני מאוד מבינה את ההתלבטות שלך. את כל הזמן צריכה להלך על חבל דק שמצידו האחד עומד הרצון שלך לאוירה נעימה במשפחה שלך ומצידו השני עומד הצורך לעזור לבני המשפחה שלך ולהאיר להם את דרכם.
הגישה שאת הצגת היא גישה מאוד נכונה, להיות פתוחה לשאלות אך גם לשמור על המקום שבו את רוצה להיות.
אם את מרגישה שבכל זאת זה לא מספיק תנסי להעלות את הנושאים האלו למכתב,זו דרך מאוד טובה להביע רק את מה שאת חושבת מבלי להוסיף את מה שמתווסף בדיבור כגון: כעס, ביקורת, תחושת עליונות וכו'.. ולהביע דרך המכתב את הרצון הכנה שלך לעזור להם, שיהיו בעולם מתוקן יותר בעל משמעות אמיתית ותוכן לחייהם. ברור שהמכתב צריך להיות מאוד זהיר ולא פוגע וצריך למצוא את ההזדמנות הנכונה של מתי לתת אותו. אבל זה מאוד יכול להקל עליך עצם הכתיבה שלו.
בלי קשר אני מאוד מאמינה בהשפעה דרך דוגמא אישית. ככל שאת תהיי טובה יותר בהתנהגות שלך, תהיה הבנה רחבה יותר לכך שהדרך שבחרת בה גרמה לך להיות כזאת. וברור שבתחום הזה לא רואים תוצאות מידיות, אלא מדובר כאן על פירות שיקטפו רק לאחר שנים.
חשוב מאוד שתראי לסובבים אותך את הצורך שלך במשפחה, את החשיבות שאת מיחסת לאוירה המשפחתית, והכבוד הרב שאת רוחשת להוריך למרות השוני ביניך לבינם. גישה כזאת של כבוד והערכה לשני למרות שהוא שונה ממני יכולה לשפר מאוד את היחסים בינכם ויכולה לאפשר לך להשפיע בצורה אמיתית ונכונה.
מדובר פה בעבודת מידות שתהיה לך במשך כל החיים ואני יכולה רק לאחל לך הרבה הצלחה בהתמודדות עם המשפחה שהה' שלח לך, מתוך ההבנה שזה הדבר הכי טוב בשבילך. כל אחד מקבל את הסביבה שהוא מקבל כדי שיוכל לעבוד על מידותיו בצורה הטובה ביותר.
הרבה סיעתא דישמיא בכל מעשה ידיך!
ואשמח לעזור עוד בהמשך.
רחל.
SHPITZIM@GMAIL.COM