ימין ושמאל רק חול וחול… – דבר תורה לפרשת במדבר ופרומו לשבועות

מכירים את זה שמול נוף עוצר נשימה התפילה נשפכת כאילו מינימום זה נעילה של יום כיפור,
או שנגיד, היית בדייט שבהרגשה היה גרוע וממש לא בגלל מי שהיה שם לצידכם כמו בגלל שמה שראיתם מסביבכם היה רק חול וקוצים…
כי מסתבר שלמקום שנמצאים בו יש השפעה על מה שקורה ברמת התוכן, ואוטמוספרה סביבתית מתאימה יכולה לחולל גדולות ונצורות וגם ההיפך…
זה למה גם המדרש מסביר רשימה של למה הקב"ה מחליט לתת לנו את התורה דווקא במדבר (שאגב, זה למה פרשת במדבר תמיד אבל תמיד תהיה השבת לפני שבועות).
למשל שתיים מהסיבות: מה המדבר בחינם גם דברי תורה הם בחינם ואם אין האדם עושה עצמו כהפקר כמדבר אז הוא גם לא יכול לקנות את התורה.
ובא השפת אמת ועושה רגע פוס משחק, ושם על השולחן סתירה מאד רצינית שיש כאן בין שני הפירושים:
אם התורה היא חינם אז לא צריך לעשות כלום כדי לקבל אותה, אבל אם צריך להפקיר את עצמנו כמדבר אז זה אומר שכן צריך לוותר על משהו כדי לקנות אותה?
אלא שבאמת לקנות תורה כל אחד יכול, לא צריך להתקבל ולעלות בסולם דרגות האקדמיה בשביל לקבל פרופסורה בתורה.
אבל דבקות בתורה, שיהיה 'הערב נא' שהשפת אמת מסביר אותו לא בתור מתיקות אלא בתור זה שהתורה תהיה מעורבת ובילט אין בבנאדם בשביל זה צריך להיות הפקר.
והפקר ממש ממש לא אומר להתחיל לזייף ענווה – 'הו תורה, זה בכלל לא בשבילי' (להפך, המדרש אומר שאפילו המדבר אומר על עצמו: 'מדבר אני וחביב אני שכל טובות גנוזות בי'),
אלא קצת יותר בכיוון אחר – תמיד אנחנו לומדים עם תפיסות קודמות, יכול מאד להיות שגם השורות האחרונות נקראו עם המחשבה הזו של 'אוך-שוב-פעם-הרעיון-החרוש-הזה-שהולך-להיות-בטח-כתוב-בכל-עלון-שבת-אפשרי-השבת'…
אז לעשות את עצמנו כהפקר, אומר להיות מוכנים לשחרר טיפה מכל מה שלמדנו, שבדקנו, שאנחנו יודעים, לא להכניס את התורה לאותם משבצות ותבניות שכבר קיימות אצלנו מגן חבצלת ('קראתי בשו"ת אס אם אס אני full of myself, משמע אני יודע…').
להפקיר את עצמי כמדבר זה להיות פתוח, לשחרר, להיות מוכן לעבור תהליך, לא להיות בטוח שאני יודע, לא להיות בטוח שזה באמת דומה למה שאני מכיר, ואז באמת קשובים לשמוע.
כי כשמגיעים ממקום פתוח אז מפליא לגלות שאפשר גם לקלוט רעיונות חדשים ולהתקדם.
זה בדיוק הסיפור חיים של רבי עקיבא, אין ספק שבגיל 40 אחרי שנים, הוא היה הרועה צאן הכי טוב בארץ, ואת כל ה