ירידה רוחנית

בס"ד

שואלת יקרה!

שאלתך נגעה לליבי מאוד, ואני בטוח שלא רק לליבי- אלא לליבם של ה-מ-ו-ן אנשים שנמצאים במצבך. רק לשם הדגשה "מצבך" [אלו החיים!]. יש לזכור שהחיים הם לא ישיבה, וגם לא חממה רוחנית. ידועה המחלוקת בין רשב"י לבין ר"ג לגבי היחס בין תורה לעבודה ונפסק כר"ג שצריך את שני הדברים לשם קיומנו. רק אנשים במדרגה גבוהה כרשב"י יכולים לסמוך על כך שבזכות לימוד התורה- גם הצרכים הגשמיים ימולאו. כך שזה מצבנו בעוה"ז: צריכים לעבוד וללמוד למחייתנו, ורוצים להשאר ברמה רוחנית טובה.
איך עושים את זה?
אני מכיר 2 עצות, אך אני בטוח שיש יותר:
1.שינוי בתפיסה- צריך להטמיע בתוכנו את מה שהחסידות גילתה – לאן שלא תסתכל יש אלוקות- דהיינו: היכן שלא נהיה ומה שלא נעשה הקב"ה איתנו, רק שאנחנו צריכים לראות אותו. לחפש את העבודה הרוחנית, ואת ייעודנו בכל מקום אליו אנחנו מגיעים. לשפר את האיש הזה, לעבוד על המידות בתחום ההוא וכו´. לת משמעות רוחנית גם לדברים ה"אפורים" שעושים, כך שבסוף יום תוכלי לומר: עבדתי היום על המידות!, ניצחתי את היצר! וכו´
2.עצה תכל´ס- [קביעות] עתים לתורה! נכון, לא כל היום תחושי רוחניות אבל בשעה X את כולך משוקעת בלימוד, ספרון כיס שהולך לכל מקום, שעת תפילה וכו´

והרבה סיעתא דשמיא!
בהצלחה רבה!
קובי
צוות ישיבת מעלות