יש לי חברה חילונית שלא מאמינה שיש אלוקים

שאלת הגולש

שלום אני עדי, אני בת 16 אני דתיה ויש לי חברה חילונית שבכלל לא מאמינה באלוקים, היא חושבת שאיזשהו סופר כתב את כל התנ"ך ובעצם כל האמונה היא המצאה של אנשים שרצו שהחיים יהיו יותר טובים …. ניסיתי קצת להסביר לה על היהדות ושכל הניסים (יציאת מצרים וגם בריאת העולם) והכל זה דברים שבאמת קראו.. היא באמת רוצה להבין ואני רואה שהיא מתעניינת, אך קשה לי להסביר לה. אמרתי לה שאלוקים ברא את העולם ב-6 ימים וכו… אך היא שאלה "ומי ברא את אלוקים"? על דבר כזה לא ידעתי איך לענות לה. איך עונים על שאלה כזאת? אנה התייחסו לפנייתי, תודה רבה. עדי

תשובה

שלום רב לך עדי!
קודם כל ישר כוחך על הרצון והפעילות שלך לקרב את חברתך לאמונה. ירבו כמותך בישראל!
התשובה שלי היא טיפה ארוכה, מורכבת מכמה שלבים, אבל אני מקווה שהיא מספיק זורמת כדי להבין אותה בלי הרבה מאמץ. כי הדברים באמת מאוד מאוד פשוטים, אם רק מסלקים כמה מחסומים שמפריעים לנו.
תארי לך שאת וחברתך מגיעות לאי בודד. אתן כמובן מנסות לראות אם יש שם מישהו, מחפשות ומחפשות אבל לא מוצאות שום סימנים. פתאום – אתם רואים שורת אבנים שמסודרת בעיגול.
סוף סוף! אתן משמיעות אנחת רווחה. אנחנו לא לבד!
רגע, אולי העיגול הזה נוצר במקרה?
צורה מדוייקת של עיגול? במקרה? לא נשמע הכי סביר. טוב, אולי בכל זאת קרה מקרה. אתן ממשיכות ורואות בית!
טוב, עכשיו הסתלקו כל הספיקות. מבנה של בית מצביע בהכרח על מי שבנה אותו, לא כן?
שימי לב: צורה אחת של עיגול מצביעה על מתכנן שעומד מאחוריה. בית – כבר מקפיץ אותנו כמה וכמה דרגות קדימה. ומה היא המורכבות והתחכום שבבית לעומת התחכום והמורכבות של כל הבריאה?
של אטום אחד?
של תא אחד?
של עלה אחד?
של מערכת עצבים בגופה של נמלה אחת?
של גוף אדם אחד?
של כוכב אחד?
של מיליארדי מיליארדי גלקסיות?
תשאלי: אז איך זה שיש מדענים כופרים?
כי להתעקש ולהמציא תאוריות – אפשר בלי סוף. השאלה היא למה להמציא אותן דווקא ביחס לבריאת העולם, ולא לקבל אותן בשום פנים ואופן ביחס ל… בית אחד? אם העולם קיים מיליארדי שנים, אולי זה מספיק זמן כדי שהאבנים יסתדרו במקרה? אני לא אחראי לאנשים עקשנים, רק תדעי לך שיש הרבה מדענים ישרים שהצהירו גלויות שאין שום סיכוי שעולם כל כך מורכב נוצר ללא יד מכוונת. בספרו של פרופסור נתן אביעזר (מדען בעל שם עולמי בכיר וירא שמים) 'בראשית ברא' מובאים ציטטות מהרבה מדענים כאלה.
אני רוצה להדגיש שלא באתי 'להוכיח' את קיומו של בורא העולם, כמו שמוכיחים משפט במתמטיקה. אנחנו צריכים לראות כיצד אלוקים מתגלה אלינו בכל עבר – בתוכינו, מסביבנו!
עכשיו, נניח שיש דבר שאיננו מסוגלים להבין. בואי נניח לרגע שאין לנו תשובה שמניחה את דעתינו ביחס לשאלה ששאלת 'מי ברא את אלוקים' (ויש לדעתי תשובה כזו, אותה אכתוב בסוף דברי, רק שהיא בהחלט לא העיקר).
האם בגלל שאנחנו לא מבינים הכל – שווה לנו להפסיד את כל הקשר החי עם ריבונו של עולם, עם אבינו שבשמים? רק בגלל ש… השכל שלנו לא הצליח לתפוס את מהותו של אלוקים?
מי הוא זה שמתיימר כבשר ודם לתפוס את מהותו של הקב"ה, בורא מיליארדי עולמות מורכבים ומופלאים, שכלל אינו נתון למסגרות הזמן והמקום?
מי הוא זה שבגלל ש… שכלו הנכבד לא תפס שהוא לא יכול להבין הכל, לא מכיר תודה למי שברא אותו ונתן לו כח לחיות כל רגע ורגע, כל נשימה ונשימה?
ועכשיו אני רוצה בכל זאת להתייחס לשאלה 'מי ברא את אלוקים', ולגרום גם לשכל לבדו להיות רגוע.
תארי לך עולם של עיורים. עיור אינו יכול ללכת בלי מקל הנחייה, לכן הוא מסיק בהכרח שכל אחד מחבריו שהגיע למקום מסויים, ודאי יש לו את אותו מקל.
הוא צודק כמובן.
ביחס לחבריו העיורים.
אבל תארי לך שהוא ישאל – רגע, אבל מי שייצר את המקל הראשון, איך הוא עשה זאת בלי מקל משלו? איך הוא הגיע למפעל לבדו? מכאן הוא יסיק, לאחר מחשבה עמוקה, שבעצם אין מי שייצר את המקלות, והכל סתם תאוריה…
הטעות הגדולה של אותו עיור היא, שהוא מנסה לשפוט את מי שאינו נתון במסגרות שלו – לפי הכלים שבידו, לפי העולם שהוא מכיר. אנחנו נגיד לו – אתה צודק שאתה שופט את העולם שלך בכלים שלך, אתה צודק שביחס לחבריך העיורים אתה מסיק שיש להם מקל הנחיה, אבל אתה טועה לחלוטין כשאתה מפעיל את אותם כלי שיפוט ביחס למי שאינו נתון במגבלות שאתה נתון בהם (כמובן, פשוט וברור שאין כאן כוונה חלילה לזלזל בעיורים. לכל אחד מאיתנו יש חסרונות, יש בולטים יותר ויש בולטים פחות. בדרך כלל, אנשים עם מומים חיצוניים – הם בעלי עולם פנימי עשיר ועמוק הרבה יותר מאיתנו! בעוד שאנחנו נראים כלפי חוץ שהכל בסדר, אבל באמת כל אחד מכיר את נגעי לבבו ונפשו).
לכן, אנחנו צודקים מאוד שביחס לעולם שאנחנו מכירים אנחנו מסיקים באופן מוכרח ומחוייב שיש מי שעומד מאחוריו. אבל כאשר השאלה הזו נשאלת על מי שנמצא מעבר לעולם שלנו, זו פשוט טעות בשיטת החשיבה.
אגב, לא התייחסתי עד עכשיו אל אמיתות התורה. סוף סוף קשה לכתוב ספר שלם במסגרת של תשובה אחת… אבל יש על כך תשובות בהירות שכבר נכתבו. ראי קישור:
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=17584
את יכולה למצוא על כך יותר בהרחבה גם בספר 'אמונות' של הרב ישראל הס.

ולסיום – הדבר הכי חשוב, שאם תוכלי להסביר אותו גם לחברתך – עשית דבר גדול מאוד.
הקשר שלנו עם הקב"ה הוא קשר של חיים. הקב"ה עצמו אמנם מעל ומעבר לכל תפיסה אנושית, אבל חסד גדול הוא עשה עמנו כשהוא מגלה לנו את אורו וטובו – כאן, בעולם הזה.
קיבלנו מהקב"ה כוחות חיים של רגש ושכל, ולא סתם כוחות חיים אלא – 'בנים אתם לה' אלוקיכם'. אנחנו בנים אהובים של הקב"ה, שדואג לנו ומשגיח עלינו, החזיר אותנו לארצנו כפי שהבטיח לנו לפני אלפיים שנה, וגם כשהוא מכאיב לנו – זה לטובתינו, כדברי התורה "כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מייסרך".
ה' נתן לנו תורה ומצוות שבעזרתן אנו יכולים להתחבר אל אלוקים. על ידי מעשים טובים, על ידי אמירת תודה פשוטה, מהלב, על כל הטוב שיש לנו בעולם. על הפרחים, על בעלי החיים, על החיוך של התינוקות, על כך שחזרנו לכאן אחרי כל כך הרבה שנות גלות.
כן, גם הנאה מהעולם הזה יכולה להיות מחוברת לעבודת ה', כאשר אנחנו זוכרים שמי שנתן לנו את האפשרות ליהנות הוא אבא שבשמים, וממילא אנו חשים כלפיו תחושות של תודה המתבטאות גם במילים.
יש אנשים שמבזבזים את כל קשר החיים עם ריבונו של עולם, וממילא את כל האור והטוב – עבור חקירות שכליות ובירורים מופשטים על מהותו של אלוקים.
לא חבל?
אבל גם אנשים אלו יחזרו בסופו של דבר למקורם. רק השאלה היא כמה זמן זה יקח… אולי תלמדו יחד את הספר 'מבט בהיר בערפל' של ר' ראובן ששון? או את ספר אמונות?
ראי עוד קישור: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=39756
בהצלחה רבה וחיים טובים ושמחים!
יעקב, חברים מקשיבים
yaakov@makshivim.org.il

ד בסיון התשסד

קרא עוד..