יש לי ידיד

שלום.
את מתארת לי דילמה שהיא קשה מאוד. יש לך ידיד שמצד אחד כיף לך לדבר איתו והוא מבין אותך יותר טוב מכולם וכו´, מצד שני את מבינה שזה יכול להוביל לדברים מאוד לא טובים.
אפשר להגיד שזאת דילמה בין רגש לשכל. זה באמת רע? אבל טוב לי עם זה. אז בדילמה בין הרגש לשכל מי צריך להכריע? לכאורה השכל צריך להכריע, אם הדבר הוא לא אמיתי אז צריך לעצור, מצד שני הרי יש לפעמים דברים שאפשר להבין רק ברגש ולא בשכל.
שאלי את עצמך רגע בכנות, האם את באמת מאמינה שתוכלו להיות רק ידידים? ואם לא, האם קשר כזה טוב לך עכשיו? אני מכירה מישהי שהתחתנה בגיל 16.5, אבל האם את מוכנה לקשר כזה?
ציינת במכתב שאתם לא מדברים כבר כמה חודשים בגלל שזה לא טוב שתהיו חברים, ובגלל שאתם קצת אוהבים. שתי שאלות יש לי על זה. למה החלטתם שזה לא טוב, ואיך הסתדרת בלי לדבר איתו כמה חודשים? תחזרי אל הדברים, המסקנות האלו יכולות לעזור לך להחליט.
אינני יכולה לומר האם יש בזה משהו רע או לא, בפרט שכל דבר לגופו. מדובר בנושא שיש לו התייחסות הלכתית מאוד ברורה ולכן הכי פשוט לשאול רב בנושא.
מכל מקום קחי בחשבון שזה לא אומר שאת רעה. הרצון הזה לידיד קרוב הוא הגיוני ומובן בהחלט, אבל כבני אדם איננו יכולים לפעול רק לפי הרגשות ואינסטינקטים כלשהם. עלינו להתעלות מעל זה לפי מה שהתורה מצפה ממנו. כך שחשבי אם הדבר טוב לך, וראי מה התורה אומרת על כך באמצעות שאלת רב, בסופו של דבר התורה מגיעה ממקום אלוקי ומכוונת אותנו מלמעלה. כמו אדם שטועה במבוך, מישהו שנמצא מעל המבוך ורואה את כולו יכול לעזור לו למצוא את הדרך החוצה.
מכל הדברים האלו יוצא שמה שבעיקר אני ממליצה לך זה לבחון את הדברים בשכל מול רגש, ולפנות באופן אישי יותר לקבל עצה, רצוי מרב.
בהצלחה. ואת יכולה גם לפנות אלי שוב בנושא הזה ובכל נושא אחר.
עדה
ada@jct.ac.il