יש לי ספיקות באמונה.

שלום רב,

אה, כל כך שמחתי לקרוא את מה שכתבת, סוף כל סוף אני יודע שאני לא היחיד שמרגיש ככה. אני לא היחיד שיש לו לפעמים הרהורי כפירה , אני לא היחידי שלפעמים עולם לו כל מיני מחשבות שהכל שטויות.

ממש תודה! אני רוצה להגיד לך שממש חיזקת אותי. תמיד פחדתי שאני היחידי. ועכשיו אני יודע שאני לא לבד.

מה? באמת? אז איך אני מאמין?

אספר לך משהו שאולי נשמע מזעזע שחבר שלי אמר לי.

שאלתי אותו אם כשהוא התארס הוא היה בטוח במאה אחוז שזה זה!!

הוא אמר לי… תמיד יש לך את ספק הזה בבטן בפנים שאומר לך – "ואולי זה לא זה"?

ואפילו שאתה עומד בחופה שניה לפני, פתאום משהו קופץ ואומר לך – "אולי זה לא זה?"

אבל אחרי החופה.. זהו! אתה יודע שזה זה..

ומישהו שישב ליד חבר שלי הוסיף – וגם אחר כך בחיים , לפעמים קופץ הספק הזה..

ספיקות ושאלות, הרבה פעמים יש. אומנם לא כל שאלה וספק שקופצים יגרמו לנו לשנות את מסלול חיינו, מכיון שהוודאות שבתוכינו שזאת הבחורה שאיתה נתחתן יותר גדולה מהספק שאולי זה לא.

הספק נובע מכך, שהחיבור בינינו לבין האשה עדיין לא שלם.. רק 98 אחוז… פחות..

תמיד יש מה לעבוד עוד על החיבור בין בני הזוג, וכל עוד החיבור הוא לא 100 אחוז כמו שיהיה לעתיד לבוא או כמו הצדיקים הגדולים – אז תמיד יש איזשהו מקום קטן מאוד של ספק שמדי פעם יצוץ "אולי הייתי צריך להתחתן עם מישהי אחרת?" ושניה אחר כך יעלם שנראה איזה אשה מקסימה יש לנו או איזה בעל מקסים ונגיד.. ספק ספק, אז מה?

גם הספק בעבודת ה´ זה כך..
כל עוד החיבור בינינו לבין הקב"ה הוא לא מוחלט, תמיד יהיו ספיקות.. אבל גם אם יש ספק, עדיין, הצד השני יותר חזק.
עובדה, למה את עדיין מקיימת מצוות? יש בתוכך משהו שעדיין יותר חזק בוודאות שיש אלוקים מאשר שאין, זה החיבור, החיבור שלך לה´. הנשמה שלך. וגם כי יש עדיין עוד המון סיבות שזה נראה הגיוני מאוד.. אומנם היצר הרע ברגעי חולשה, עוזר לנו להסתכל על הדברים דווקא הלא הגיוניים כביכול.
כל חיינו מאבק בין הוודאות של הנשמה, לבין הספיקות של המציאות הנסתרת.

מטרתינו , כמה שיותר להתחבר לנשמה ולהתחבר לאמונה, וכך לחזק את הוודאות והחיבור לה´ ולהתרחק מהספיקות כמה שיותר.

את הדבר הזה ניתן לעשות בהרבה דרכים.

קיום התורה והמצוות, הוא עצמו כל הזמן מחזק בנו את החיבור לה´, מקשר אותנו לנשמה. תפילה גם היא מאוד מחברת אותנו לה´ ויוצר ומחזקת בנו את הוודאות הזו.

אומנם ישנה עוד עצה חשובה עד מאוד בעניין הזה.

פעם בא חילוני אחד לרב צבי יהודה ואמר לו "אני לא מאמין באלוקים" אמר לו הרב צבי יהודה "גם אני לא" הסתכל עליו אותו יהודי בתמיהה. ענה לו הרב צבי יהודה [באלוקים איך שאתה מסתכל עליו גם אני לא מאמין אבל אם אתה היית מבין מה זה אלוקים כמוני אז היית מאמין בו".]

העובדה שאנחנו זקוקים להוכחה נוצרת המון פעמים מההסתכלות הקטנה שלנו על האמונה. כשאנחנו מסתכלים על התורה והמצוות על מטרת עם ישראל והקב"ה כדבר קטן. כשאיננו מבינים את הדברים לעומקם ואנחנו רואים אותם בצורה רדודה. אכן מאוד קשה לנו להאמין שזה נכון ואנחנו רוצים הוכחה. הצורך שלנו בהוכחה נגרם כי באמת זה מוזר שדבר כה קטן יהיה נכון וקיים. ההסתכלות הנמוכה שלנו על הדברים היא יוצרת לנו את הספיקות ואת הצורך להוכחה. [אומנם אם היינו רואים את הדברים בצורה אמיתית ומבינים את העומק שבהם ומבררים את הדברים כמו שצריך . לא היינו צריכים את ההוכחה כי הכל היה כל כך הגיוני וברור ופשוט ולמה שזה לא יהיה נכון] כל הספיקות שלנו האם זה נכון נובעות כי אנחנו לא מסתכלים על זה נכון.

ניתן לזה דוגמא:

אדם שומע שבארץ רחוקה ישנו מכשיר שבו אפשר לראות אנשים קטנים שמדברים והם עושים כל מיני דברים (טלויזיה).

כשהוא ילד קטן האדם מאמין בזה בכל ליבו. אומנם כשהוא גדל הוא מתחיל להסתפק. אפשר לפטור לו את השאלות בשתי דרכים. האחת זה להראות לו את הטלויזיה והשניה זה להסביר לו יותר בעומק איך זה עובד. אין זה נכון שממש יש בתוך המכשיר אנשים קטנים אלא זוהי תמונה שאותות חשמליים יוצרים על ידי שזה הוקלט קודם וכו´. כשהאדם מבין איך המכשיר עובד. נשמע לו מאוד הגיוני שיש מכשיר כזה.

כך גם חיי האמונה שלנו.

כשהיינו בגן למדנו הסתכלות מסויימת על עולם האמונה [לצערינו הרב רוב האנשים לא יותר מדי הרחיבו את עולם האמונה שלהם מהגן ורוב המושגים נשארו מאוד נמוכים . אנחנו לומדים 12 שנה מתמטיקה אבל ההתעסקות בלמה אנחנו חיים אנחנו זוכרים בערך מהגן]

ואז כשאנחנו מתבגרים עולות לנו שאלות והדרך להתמודד היא בשתי מישורים ששניהם נחוצים.

האחד חיזוק הקשר לה´ אומנם כיום הדבר הראשון תלוי גם בדבר השני ושניהם צריכים לבוא בד בבד.
הדבר השני הוא ההסברה היותר עמוקה ואמיתית של מה זה תורה ומצוות ועבודת ה´. כך כשאנו מבינים את זה לעומק זה נראה הגיוני . [והאמת הגדולה היא שככל שמבינים את זה לעומק זה כל כך הגיוני עד שזה הכרחי].

לכן אני גם ממליץ לך ללמוד ולהבין יותר את עומק הדברי, ספרים כגון "אחת שאלתי" או "דע מה שתשיב לעצמך" או "מצוה ולב"

אלו ספרים שמעמיקים את האמונה ועוזרים לנו להבין את הדברים באופן הרבה יותר עמוק…
ומחזקים בנו את ההבנה של כמה התורה הגיונית וכמה נראה לנו שהיא נכונה ומובנת ואז הקושיות שלנו נפטרות.

ובסוף אתן כמה עצות למלחמה ביצר הזה שמעלה את הספיקות…
קודם כל זה טוב מאוד לדעת ולקרוא לפעמים הוכחות כאלו שעוזרות לנו להילחם בספיקות. אין ההוכחות הסיבה שאנחנו מאמינים אלא מתוך החיבור לה´ באה האמונה אומנם הם עוזרות לנו להפיל את הספיקות ולחזק את האמונה…

לכן אכתוב לך כמה הוכחות לשעת צרה:

הוכחות על עם ישראל – כמובן יש את טענת הכוזרי שאי אפשר להמציא מעמד הר סיני (זה לא ההוכחה הכי טובה וגם הוא לא מביא אותה כהוכחה וצריך ללמוד אבל זה מצטרף לעוד דברים) … כיצד אפשר להתעלם מכך שיש פה עם מיוחד העובדה ששליש ממקבלי פרס נובל יהודים ואנחנו פחות מאחוז בעולם שכל העולם שמע עלינו ומתעסק בנו – [שעם ישראל חוזר לארצו אחרי 2000 שנה מי ראה כזה דבר אי פעם? וכי קיבוץ גלויות אינו הוכחה – אין לך הוכחה גדולה מזו.. זוהי תופעה שכל העולם לא יכול להסביר בכלל ואיך ארץ ישראל היתה שוממה עד שהגענו אליה? אין תופעה כזו בכלל… ](ועוד שאלו נבואות מפורשות…)

האמת שבשביל הוכחה אפשר אפילו לא עלינו להביא את האנטישמיות והשואה – אינני אומר שאין פה שאלה גדולה שצריך לברר באמונה והייתי מוכן אפילו לקבל את השאלה – אוקיי יש אלוקים והוא רע (חס וחלילה כמובן – רק מה שאני רוצה לבטא זה את העובדה שלא ניתן לומר שאין אלוקים בכלל אחר השואה) אבל לומר שאין פה כלום? שמכל העמים רצו להשמיד את העם היהודי ולומר שאין פה שום ייחודיות בעם הזה?? זה נראה לי לעצום עיניים…

כמובן על כל זה ההוכחות הגדולות זה להכיר את התורה האדירה שבעם ישראל – שמי שמכיר ולומד את הדברים לעומקם מבין שברור שכל זה אמת וחייב להיות כך – כשאנחנו נפגשים למשל עם תורת הקבלה – שאין דבר כזה בכל העמים – יש אולי פילוסופים אבל אנשים שמתארים איך נראים העולמות העליונים…
הפגישה עם גדולי ישראל ואיזה דמויות הם היו – וכי נראה לכם שהרב קוק והגרא היו זיוף?

אני כותב פה המון פרטים כי הם כולם מצטרפים והבעיה היא שהחושך מסמא את עיניינו ואנחנו בדרך כלל לא רואים אבל כל העולם כולו מלא בהוכחות. אנחנו לא יודעים לפתוח את העיניים ולראות את כל ההוכחות שמסביבנו כי כמו שאמרתי בדרך כלל לא ההוכחות הן הבעיה אלא חוסר הקישור לה´ שמסמא את עיניינו.

אפילו מצב עם ישראל וכמה שהערבים מתנכלים לנו – למה זה? למה הם רוצים תארץ הזו—האם כל העולם הזה מקרי?

לגבי אמינות התנ"ך – הטענה הידועה שכל הדתות וכמעט כל העולם האמין ומאמין בתנך איננה טענה קטנה כלל וכלל , העובדה שכל העולם האמין בדבר הזה זה דבר גדול מאוד – וזוקק הסבר למי שלא מאמין . סוף סוף התנך איננו רק סיפורים על קריאת ים סוף. וגם התנך איננו רק נבואות של אדם אחד – רוב התנך הוא סיפור על עם שלם ועל כל מה שעבר עליו.. במשך תקופות ארוכות – זה איננו דבר שאפשר סתם ככה להמציא (כמו איזו נבואה של ספר יוחנן או הברית החדשה) מדובר פה בהיסטוריה אדירה.. של אלף שנה ויותר… מבריאת העולם עד ירושלים זה שלושת אלפי שנה זה לא סתם כרוז של איזה נביא…
וגם פה אני בטוח שדבר שהיינו רואים בו כדבר שהגיוני להאמין בו ושהיינו רוצים להאמין בו (תחשבו על סתם דבר) העובדה שכל העולם קיבל אותו היה מהווה הוכחה מאוד גדולה…
ישנם המון דברים ארכיאולוגים שמעידים על הרבה מהדברים בתנך –בואי רק נזכיר את הכותל המערבי ושרידי המקדש.. יש הוכחות לעם ישראל במצרים, בעיר דוד נמצאו שמות רבים המופיעים בתנך, המזבח של יהושוע בהר עיבל וגם עם זה המון מסכימים , יש את אפלטון שכותב בספרו שהוא פגש את ירמיהו ועוד כל מיני דברים מעניינים (כדאי לקרוא את הספר החדש "לחפור את התנך" שעוסק בממצאים ארכיאולוגים והוכחותיהם כלפי התנך)

ויותר מזה ככל שאדם לומד את התהליכים ההסטוריים לעומקם ולומד להסתכל על הבריאה באופן יותר גדול ומברר את הדברים אז הכל הופך להיות פתאום הוכחה כי הכל כל כך מסתדר עם האמונה ובכל הבריאה וגם בכל ההסטוריה – דברים שנראים בעיניינו כקשים (נניח בכך שבדור הגאולה יש הרבה חילונים) כשמבינים אותם הם כל כך ברורים שהם בעצמם הופכים להיות הוכחות…

העצה השניה שאתן לך:

הרבה פעמים בחיינו יש לנו גם רגעים שבהם אנחנו מרגישים וודאות באמונה, רגעים של התעלות שברור לנו שהכל נכון.
למשל בשיא של יום הכיפורים שאנחנו צועקים "ה´ הוא האלוקים" אנו מרגישים בקרבנו את הוודאות הגדולה שזה אכן אמיתי.. אני מציע, לשמור את הרגעים הללו ולהיזכר בהם ברגעי משבר…

לסיכום:

הוודאות בה´ נובעת בעומק מהחיבור לה´. ככל שאדם יותר מחובר לה´ הוא יותר ודאי בקיומו, מרגיש את זה ומתמלא מזה, הקשר לה´ ממלא את כל חייו עד שהצדיקים הגדולים כל כך קשורים לה´ שעצם חייהם זה ההוכחה לכך שה´ קיים כי החיים שלהם והופעת ה´ במציאות זה אחד..
אנחנו שאיננו מחוברים לה´ במאה אחוז אלא לפעמים בפחות , לפעמים יש לנו ספיקות.. זה לא צריך להפחיד אותנו אלא עלינו להחזיק בוודאויות ולהתעלם מספקות כי הוודאות גדולה מהספיקות.

וכל הזמן לחזק את הקשר לה´, לחזק את הוודאות וגם – מאוד חשוב – [להעמיק מאוד בהבנת היהדות, שהרבה מהספיקות שיש לנו זה בגלל שאנחנו לא מבינים אותה וככל שנבין אותה יותר היא תראה לנו מאוד הגיונית והספיקות יתבטלו…]

אני מקווה שקצת עזרתי לך,

אני מאוד ממליץ לחזור ביחוד על הנקודות הראשונות ולהבין טוב טוב את התשובה..

אם יש לך שאלות אני ממש ממש אשמח לענות על כל שאלה שתצוץ ואם יש לך עוד שאלות, וכן אשמח לקבל ממך תגובה על התשובה ואם היא עזרה,

אבי, wolfsonavi@gmail.com